הכול התחיל כשחיפשתי עבודה,

ודירה,

ובן זוג,

ומשמעות לחיים.

ואז הבנתי שאני פה כדי להתבונן מהצד, על החברות שלי,החיים שלי,חייהם של אחרים.

אני פה כדי שכולם יוכלו להזדהות עם מה שאני מקיאה. אני פה כדי להוציא את כול האנליזות שלי לעולם החיצוני.

אתמול ישבתי עם חברותי ובן זוגי וכולנו חווינו ערב עמוק עד כאב, מהערבים האלה שהוויכוחים הם כה קשים שהם חודרים לך מתחת לעור.דיסקסנו זוגיות,אהבה,חתונה,ילדים והגשמה עצמית, אנחנו רק בנות 20 ומדהים לראות אילו דברים מטרידים אותנו.

אני מאמינה בלחיות את החיים בריגוש מתמיד,אני מסרבת לקבל נורמטיביות ושגרה מסרבת לקבלת פחות מתשוקה מטורפת ואהבה שמטריפ אותך על דעתך.,אני מסרבת לקבל מסורתיות, בית קרקע, 2.46 ילדים וכלב לברדור (למרות שאין ספק שנייר הטואלט של לילי עם הכלבים הקטנים הוא האהוב עליי).

אנחנו הדור של בנות ה-20 שגדל על העצמה נשית מתמדת, שגדל על הגשמה עצמית, על כך שאישה צריכה להיות נשית אך ילדותית,תלותית אך משחררת ומשוחררת,טורפת אך מלטפת.

לאחר הערב,בדרכנו הביתה, חבר שלי אמר שזה מדהים כמה אני שונה מכול חברותיי,אך עדיין מצליחה ליצור איתן דיאלוג.

זהו הדבר שגברים לעולם לא יבינו שכול אישה היא מיוחדת במינהכול אחת מאיתנו היא קפסולה האוצרות בתוכה רגשות,שאיפות,רצונות ואהבה הייחודית רק לה. מעולם לא נוצרו בפס הייצור שתי קפסולות זהות.

ככה אנחנו לוכדות אותכם, רק שתדעו.