"Visual Pleasure and narrativ Cinema” בנושא "המבט הגברי" מ1975שחולל אז מהפכה. מאז עברו הנושאים הללו של ג'נדר העדפה וזהות מינית שנויים רבים והגדרותיהם נמתחו. קשה לומר היום מי מביט על מי ובאיזה מבט בדיוק. האם התערוכה מצליחה ליצר משהו אחר מאשר אותו מבט גברי מסגוניסטי שהופך אישה לאובייקט מעצם טיבו? דיעות המבקרים הרבים שסקרו את התערוכה חלוקות בעיניין מאוד, בריטני סלסבורי מה"ארטפורום" למשל טוענת כיהתצלום של ג'וליה מרגרט קמרון מ1866 יכול להתקשר לעבודתה של ליסה יאסקאבאג'- HEART 1996-97 בעיקר בכך ששתיהן מיצגות אישה, אצל קמרון זהו פורטריט נשי של צעירה, קרובת משפחה של הצלמת, שמבטה הישיר פוגש את הצופה ושיערה נופל בחופשיות במחווה שנחשבה בימים ההם כרמיזה מינית. להבדיל-בעבודה השניה, על רקע ורוד בוהק, מצוירת אישה ערומה על ברכיה ופניה לצופה, נוגעת בעצמה. ביחד יש לעבודות כח של המשכיות היסטורית אבולוציונית שמייצגת השתנות גישות תרבותיות כלפי מיניות וג'נדר. בלבסורי טוענת כי המשותף להן הוא ששתיהן מצליחות ליצג מיניות ללא הפיכת האישה לאובייקט, וזאת באמצעות הנגיעה הנשית, האמפטית, זאת שגבר לא יוכל ליצר. יתכן כי עצם הגודש של עבודות בנושא אישה,שנוצרו על ידי אמנויות לאורך ההיסטוריה-אמניות שמהוות את עמודי תווך בהיסטוריה של האמנות, יש לו כח מיוחד כשלעצמו - עובדה-לא היה מבקר אמנות חשוב אחד, באף עיתון או אתר אינטרנט, שהרשה לעצמו לפסוח על התערוכה הזאת.
Shirin Neshat PARI 2008Type C Print and ink72 x 49 1/2 inches182.9 x 125.7 centimetersEdition 3/5
Nan Goldin AMANDA AT THE SAUNA, HOTEL SAVOY 1994Cibachrome photograph 30 x 40 inches76.2 x 101.6 centimeters Edition of 15CR# GL.19061
Louise Bourgeois
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הצלחת לסקרן ולשתף אותי בחוויה מיוחדת ומפגש עם התערוכה.
*