במשך דורות אחורה, ביקרו הפמיניסטיות  את תולדות האמנות שמלאה  בציורי העירום של אמנים גדולי שם כמו טיציאן, גויה, קלימיט, מנה, שילה ואחרים שהציגו את הנשים כאובייקטים פאסיביים בלבד,שקיומן היחיד הוא  באמצעות המבט הגברי .התערוכה השאפתנית הזאת בגלריה צ'יים אנד רד בצ'לסי, בה משתתפות לא פחות  מארבעים אמניות הידועות בעולם, מצליחה למשוך תשמות לב כל העיתונאים המבקרים ואמצעי התקשרת בניו יורק.  היא מנסה לטעון כי רק הנשים יצילו את הנשים ממעמדן הדקורטיבי פאסיבי קלישאי, לכדי היותן כוכבות בדרמה של עצמן. לשם כך גויסו עבודותיהן של  האמניות  סופרסטאריות: דיאן ארבוז, לואיז בורז'ואה, נאן גולדין, אליס ניל, סנדי שרמן ושירין נשאט, ונסה ביקרופט, סאלי מאן טיירסי אמן, קארה ווקר  ג'ני הולצר ושרה לוקאס, מרינה אברמוביץ' ועוד ידועות רבות.  העיניין הבולט בתערוכה הוא השימוש בגוף  הנשי על מנת לחקור מעמד  נשי חברתי או שאלות פסיכולוגיות. ההתמקדות באישה המביטה באישה, דרך פיסול, צילום, וידאו,וקולאז' בתערוכה, מכילים בחובם נושאים של כח,תשוקה, אמביוולנטיות, אמפתיה ואחרות. כותרת התערוכה מהווה מעין מענה למאמרה הנודע של לאורה מולווי

 "Visual Pleasure and narrativ Cinema”

בנושא  "המבט הגברי" מ1975שחולל אז מהפכה. מאז עברו הנושאים הללו של  ג'נדר  העדפה וזהות מינית שנויים רבים והגדרותיהם נמתחו. קשה לומר היום מי מביט על מי ובאיזה מבט בדיוק.

האם התערוכה מצליחה ליצר משהו אחר מאשר אותו מבט גברי מסגוניסטי שהופך אישה לאובייקט מעצם טיבו? דיעות המבקרים הרבים שסקרו את התערוכה חלוקות בעיניין מאוד, בריטני סלסבורי מה"ארטפורום" למשל טוענת כיהתצלום  של ג'וליה מרגרט קמרון מ1866  יכול להתקשר לעבודתה של ליסה יאסקאבאג'- HEART 1996-97 

בעיקר בכך ששתיהן מיצגות אישה, אצל קמרון זהו פורטריט נשי של צעירה, קרובת משפחה של הצלמת, שמבטה הישיר פוגש את הצופה ושיערה נופל בחופשיות במחווה שנחשבה בימים ההם כרמיזה מינית. להבדיל-בעבודה השניה, על רקע ורוד בוהק, מצוירת  אישה ערומה על ברכיה ופניה לצופה,  נוגעת בעצמה. ביחד יש לעבודות כח של המשכיות היסטורית אבולוציונית שמייצגת  השתנות גישות תרבותיות כלפי מיניות וג'נדר. בלבסורי טוענת כי המשותף להן הוא ששתיהן מצליחות ליצג מיניות ללא  הפיכת האישה לאובייקט, וזאת באמצעות הנגיעה הנשית, האמפטית, זאת שגבר לא יוכל ליצר.

 יתכן כי עצם הגודש של עבודות בנושא אישה,שנוצרו על ידי אמנויות  לאורך ההיסטוריה-אמניות שמהוות את עמודי תווך בהיסטוריה של האמנות, יש לו כח  מיוחד כשלעצמו - עובדה-לא היה מבקר אמנות חשוב אחד, באף עיתון או אתר אינטרנט, שהרשה לעצמו לפסוח  על התערוכה הזאת.   

Cheim & Read
547 West 25 Street
New York NY 10001

Shirin Neshat

PARI  2008Type

C Print and ink72 x 49 1/2

inches182.9 x 125.7

centimetersEdition 3/5

Nan Goldin

 AMANDA AT THE SAUNA, HOTEL SAVOY 

1994Cibachrome photograph

30 x 40 inches76.2 x 101.6 centimeters

Edition of 15CR# GL.19061

Louise Bourgeois
COUPLE  2004
Fabric and stainless steel
11 x 28 x 14 1/2 inches
27.9 x 71.1 x 36.8 centimeters
(BOUR-7551)
CR# BO.13063