והנה חזל"שנו.

אז מה היה לנו השבוע, די הרבה דברים...

ביום ראשון היתה החתונה של עידו מהעבודה שלי, יצאנו בעשרים לשבע מתל אביב ובאופן מפתיע למדי בשבע ורבע הגענו כבר לגן האירועים ברחובות, ראשונים ולפי דעתנו גם לפני החתן והכלה.

מה עושים בינתיים?

היות שהגעתי ישר מהעבודה הייתי עם חולצת פולו תכלת, חביבה אך לא כזו חגיגית. הצעתי לקפוץ לקניון ברחובות לרכוש לעצמי משהו קצת יותר מהודר.

ואכן, קפצנו לקניון רחובות (3 דקות משם), נכנסתי לזיפ, לא מצאתי כלום, נכנסתי לקסטרו מן, ואחרי 2 דקות מצאתי חולצת כפתורים שחורה. אהוד (הראש צוות שלי) מצא לו בינתיים חגורה, ישר קניתי ולבשתי, ונסענו לחתונה.

החתונה עצמה היתה סבבה לגמרי ואף נאמר מגבשת, היות שעקב איזו פאלטה עם סידור השולחנות לבסוף הצטופפנו 13 בשולחן.

הערת אגב, הרבה יותר קל לרקוד שאתה בכושר.

זה מסיים את סיפור החתונה. (2 עברתי, עוד 2 נשארו לחודש אוגוסט)

ביום שני נפגשתי עם שני חברים שאחד מהם חזר מטיול באירלנד שעשה בהמלצתי, ישבנו בדירתי, ראינו את כל התמונות ישר על הטלווזיה (נפלאות הטכנולוגיה), ולאחר מכן ראינו סרט שנקרא Beerfest שלא ארחיב עליו במילים - מי שלא אוהב קומדיות אמריקאיות על בירה, שידלג.

 מה שכן גם אביב הביא לי באמתחתו בקבוק של בושמילס ספיישל ריזרב, שאני חייב לציין שהוא הויסקי הכי חלק ששתיתי בחיים שלי, פשוט תענוג.

ביום שלישי נפגשתי עם חברי הטוב אורי ועם ידידתי הדוגמנית הניו-יורקית שקפצה לביקור השנתי שלה, ישבנו באונמי אכלנו ושתינו כטוב ליבנו תוך כדי שיחה על החיים, עבודה,דירות, מערכות יחסים, וניסיונות לפענח מיהי הדוגמנית הבלוגרית. ואכן היה נחמד. קיבלנו חשבון מאוד גדול שנ' בלי לתאם איתנו שילמה את כולו, אורי ואני נותרנו עם התשר (שהיה אכן נאה)

מה שלא היה נחמד זה הלילה לאחר מכן.

כנראה משהו שאכלתי לא הסכים איתי (וזה קצת מוזר כי כולנו שיתפנו מאכלים) אבל חטפתי קילקול קיבה. מהסוג שמעיר אותך בבהלה באמצע הלילה ומריץ אותך לשירותים. אני חושב שאתמול, מבלי להגזים הלכתי 14 פעם במהלך העבודה לשירותים. בערב הגעתי הביתה והתמוטטתי, היה לי 38 חום. כרגיל הכנתי מרק עוף, לקחתי כמה כדורים, ו...הפלא ופלא, הלכתי לישון בעשר וחצי.

קמתי בבוקר כמעט כמו חדש... הבטן עדיין עושה לי בלאגנים אבל פחות מאתמול...

הערת צד: יש עוד מישהו מהחברים שלי שקורא אותי כאן ולא אומר לי?