| אני לא הולך למיטה עכשיו, מפחד רצח. אמנם אני מרשה לעצמי ללכת יחף כי קצת שטפתי כאן השבוע עם סמרטוט רצפה שאפילו היה רטוב. ויש תמיד את ת`קטע הזה שהסמרטוט תמיד ייברח מהמגב. לא משנה אם קושרים אותו, עושים חור באמצע, אזיקונים בצדדים. סופר גלו - הוא תמיד ייברח. זה לקח לי יומיים לנקות את הבית. ביום הראשון את המקלחות והשירותים בשעה וחצי, וזה לא כולל נסיעות. ביום השני שאיבת אבק ולאחר מכן שטיפת הרצפה, אבל בלי להזיז רהיטים. כל זה לקח משהו כמו שעתיים כולל ניעור שטיחים במרפסת. ביום השלישי אלוהים ברא את הזוחלים לא? הם הריי כולם יוצאים מהחורים שלהם אחרי שמנקים. פחחחח....
בסך הכל רציתי עכשיו להחזיר את הטלפון האלחוטי מהסלון לבסיסו המצוי בחדר השינה. הנחתי בזהירות את האלחוטי אל תוך התושבת שלו במטען, הנורה האדומה נדלקה והכל נטען בשלום. שמח וטוב לב שם פעמיי שוב לסלון בשאיפה לייצר ערב פורה מול כמה ערוצי טלויזיה משובחים, ובלבד שירדימו אותי. בעודי מפנה את עצמי אל עבר היציאה מחדר השינה, או אם תרצו בכתיב חסר יענו איך שבאתי לצאת מהחדר, נתפסה לי ברשתית של הקרנית של האישון של העין סממית גורה קטנה, מגעילה, שקופה וורודה כזו, שעומדת לה מבלי לזוז באיזור האסכופה של דלת חדר השינה, או אם תרצו בכתיב חסר עוד פעם - ממש ממש על מפתן הדלת של חדר השינה.
ישר הייתי רומני טוב והתחלתי למות מפחד. יש לי קטע כזה קטן עם זוחלים, ממש פוביה קלילה ומשתקת. הבת זונה עומדת לי ביציאה מהחדר משחקת אותה קופאת יענו הלו תיזהר לאן שאתה הולך פעם הבאה, למה כמעט דרסת אותי? אני מסתכל עליה מהפינה של החדר, לא נושם מהלחץ למה נורא נבהלתי ומת שהיא תעוף. הקללות לא עזרו, ותאמינו לי קיללתי... מה שנשאר עכשיו זה להתפלל שהיא לא מחפשת לנקום, ולך תסביר לה שלא ממש ראית וכאלה. באותו רגע נזכרתי איך הייתי רואה את כל הסממיות בבית הורי טורפות את כל היתושים על הרשתות של החלונות, רק שזה היה מחוץ לבית.
המצב הוא כזה. יש סממית גורה, בערך סנטימטר וחצי של זוחל על רצפת המפתן בדלת של חדר השינה, ויש אחד מפוחד להפליא מטר תשעים כמעט כמו כלוא בפינה של חדר השינה, קפוא וגם קצת מזיע. כי ככה זה שאתה מת מפחד. עכשיו זה ברור - אני השבוי שלה! זה עכשיו רק עניין של זמן עד שהיא מתחילה לצקצק והיא באה לטרוף אותי. אני אפילו לא ליד ספר טלפונים אבל מהפעם האחרונה שבדקתי לא ממש ראיתי לוכד סממיות. שנאמר, כל סוף שבוע והסממית שלו. ואיזה מזל שלא באמת דרכתי עליה נכון? כי אז הייתי מבלה כל הלילה במקלחת מחטא את הרגל, ורץ בבוקר למיון ואומר שתקפה אותי סממית, כי ככה זה שאתה נוירוטי.
בסוף היה את הקול הפנימי הזה שאמר לי לנעול איזו נעל ולהסיט אותה בעדינות לצד השני בתקווה שתבין את הרמז? אזרתי וארזתי הרבה אומץ, נעלתי איזו נעל שהייתה שם ליד השידה ממול למיטה תוך כדי קשר עין ברור עם הגברת, והיא עוד שם משחקת אותה מתה. אני לא מסיט לשנייה אחת את המבט מהסממית הזו, מתקרב אליה אט אט תוך כדי גועל שלא יסולא בפז, אלא ממש נגעל. נגיעה קטנה עם השפיץ של הנעל, צורח `עלה קרב או עלה על הסממית` ואז היא ברחה בזחילה ונצמדה כמו סממית טובה לפאנלים של המסדרון שמוביל אל חדר השינה, משמע נתנה בכיוון ההופכי ונפרסה למארב הלילי.
ניתרתי מעל המשקוף מבועת ונתתי ספרינט לסלון, עכשיו אני עם קופסאות שימורים ליד המחשב ואין מצב שאני זז מפה, עד שהזוחלת הזאת לא עפה לי מהחיים. בטח היא כבר מתכננת איך היא תצקצק לי ליד האוזן, תקרא לכל החברות הסממיות שלה, ואיך אני קם בבוקר עם אלף סממיות שכבר מכרסמות בי. אומרים שסממיות מביאות מזל? אני מעדיף את המזל שלי מכיוון אחר תודה, ולאו דווקא מהכיוון של השקופות האלה טפו!
אני יותר בחיים לא מנקה את הבית, כבר עדיף גו`קים כי זה תמיד נעים לשמוע אותם נמרחים על הסוליה של הנעל להבדיל מסממיות. מה שנשאר עכשיו זה ללכת על קצות האצבעות לחדר השינה ובשקט מופתי. ומחר בבוקר כשנקום, אולי נשתה ביחד קפה שחור או סתם איזה אקטימל.
רגע זה כאילו פוסט שלם עכשיו על סממית פצפונית שנורא הבהילה אותי?! כאילו דה!!!
עמית
|