ממש שמחתי לראות את הכתבה בטור: "תואר ראשון" - סוף סוף גם בדה-מרקר הפנימו שצריך להסביר את כל המושגים שזורקים באוויר במאמרים שלהם, א ב ל זה עדיין עיתון.

זו הכתבהhttp://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070823_896476&layer=hp&layer2=&layer3=market&layer4=

ולהלן תגובתי: (אני מתייחס רק לנתונים שהוצגו בכתבה, בכוונה אינני קורא את הדוחות המלאים אלא רק מציף שאלות)

דבר ראשון המספרים מייצגים שווי בשקלים של נכסים התחייבויות והון. אני כותב בשקלים מדבר בשקלים וחושב בשקלים, כל הטקסט בדוח הכספי (וזה המון טקסט) רק מסביר עניינים ואיך הגענו לשווי השיקלי של המוצג בדוח.

הנכסים השוטפים - הם כבר שקלים "אמיתיים", או שיהפכו לשקלים "אמיתיים" בבנק בזמן הקרוב (עד שנה)

מזומן ברור מאליו

ניירות ערך ניתן למכור במהירות

לקוחות פורעים את חובם בשנה הקרובה (שוטף +30, שוטף+60 שוטף+...) מיהם הלקוחות? כמה מזה אלו הלקוחות הגדולים? כמה לקוחות גדולים יש? האם יש לקוח שפשיטת רגל שלו תיפגע בתזרים של שטראוס? (חוב לקוחות יחסית גבוה, לקוח שייצג 20% מהחוב מדובר ב160מיליון ש"ח!)

והכי חשוב, כל הלקוחות של שטראוס בארץ? כולם באותו מגזר ולכן הסיכון מהשוק הקימעונאי גדול (מיתון יפגע בקימעואים ואז גם בשטראוס)

חייבים אחרים גם יפרעו את החוב במהרה אבל השאלה המעניינת היא מי הם? מס הכנסה?שילמתי יותר מדי במהלך השנה אז מס הכנסה חייב לי. חברות ביטוח? מה קרה שהן חייבות לי? אם חברת ביטוח חייבת לחברה זה אומר שנפגע מקור הכנסה שלה בגינו מגיע לי פיצוי, האם אני יודע על זה? מעניין האם בעלי מניות חייבים לחברה? צדדים קשורים?

מלאי מטרתו להמכר בזמן הקרוב (ביחוד בקבוצת שטראוס ששם המלאי מתכלה במהירות), שווי המלאי הוא עניין רגיש, הרו"ח מבקר את ספירת המלאי ליום המאזן. המבקר בוחן סבירות חישוב שווי המלאי. יחד עם זאת כשאתייחס מיד ליחסים פיננסיים המלאי הוא שחקן אחר מהנכסים השוטפים האחרים.

התחייבויות שוטפות ההפך מהנכסים השוטפים הן ישולמו בשקלים אמיתיים בשנה הקרובה.

התחייבויות לבנקים במקרה זה השאלה היא למה לחברה עם עודפי מזומן יש חובות לזמן קצר בבנקים? סיבה הגיונית ראשונה היא:

  חלויות שוטפות - החלק מההלוואות לזמן ארוך שיפרעו בשנה הקרובהאבל הן מוצגות מראש בנפרד, אז זו לא הסיבה

סיבה אחרת היא שמדובר בנתונים של דוח מאוחד ויתכן שבחברה בת אחת יש חוסר במזומן ובשניה יש עודף, חברות בנות הן נפרדות אחת מהשניה ולכן נוצר מצב בו איחוד כל הדוחות הכספיים למצגת אחת יוצר הפרש כזה.

סיבה אחרונה היא שיקולים עיסקיים שלא ידועים לי.

ספקים - קיבלתי מוצרים ואני אשלם עליהם בעתיד אבל יש לשים לב להפרש בין ספקים ללקוחות, שטראוס "מממנת" את הלקוחות שלהיותר ממה שהספקים שלה מממנים אותה.

זכאים - מס הכנסה, ביטוח לאומי עובדים וגורמים שיש לשלם להם בגינם (קופות גמל וקרנות השתלמות), לחברה בסדר גודל זה אם יופיעו צדדים קשורים בזכאים אחרים זה יעורר תמיה, מדוע נתנו לחברה אשראי כשברור שאינה צריכה אותו?

סך נכסים שוטפים:2,271,421 אלפי ש"ח (לא להתבלבל זה לא שני מיליון אלא שני מיליארד)

 נכסים שוטפים ללא מלאי:1,686,370 אלפי ש"ח

סך התחייבויות שוטפות: 1,389,023 אלפי ש"ח

הון חוזר 882,398 אלפי ש"ח כלומר אם מחר בבוקר אני סוגר את החברה גובה את כל החובות ומשלם את כל ההתחיבויות ומוכר את כל המלאי = זה הכסף שישאר לי ביד!

יחס שוטף 1.64

יחס מהיר 1.21

היחסים האלו מציגים את ההון החוזר כיחס, לעיתים קל יותר לראות את המספרים כיחס, החובות כלפי גבוהים ב60% ממה שאני חייב (זה סימן טוב) היחס המהיר מתעלם מהמלאי מאחר ומלאי יחסית ליתר הנכסים השוטפים קשה לממש, ומימוש מהיר יפגע בשווי המוצג (עדיין מתקבל יחס חיובי מאוד)

האם הון חוזר גבוה הוא טוב?

תלוי....

אם אני מחזיק באג"ח זה סימן טוב, כי החזרי הריבית שלי בטוחים.

אם אני מחזיק במניה השאלה היא למה לא מחלקים לי דיבידנד? לחברה עודפים מספיקים של מזומן. יותר מזה, למה החברה לא מנצלת את המזומן העודף לביצוע השקעות שירחיבו את רווחיה בעתיד? מה התוכניות של החברה? האם מדובר בכרית ביטחון לזמנים קשים (ר' מיתון)