לעיתים, אני בוחרת לשדרג את מלבושי באמצעות אקססורי כדוגמת מטפחת. אני סבורה כי מדובר באקססורי עדין, נשי, אלמותי, אשר אינו מעמיס יתר על המידה, משתלב בהרמוניה כמעט עם כל אאוטפיט (תלוי בטקסטורה של המטפחת) ואף משווה ניחוח אירופאי משהו. לצערי, לא פעם אני נתקלת באנשים, חלקם מכריי, אשר נוטים להיכנע לעולם האסוציאציות המוכר ולקשור את המטפחת הכרוכה סביב צווארי, עם עולמה של דיילת אל-על, כך שהם כמעט יכולים לדמיין אותי מדקלמת: "הנוסעים בטיסה XXX, לניו-יורק (לשבוע האופנה, כמובן), הטיסה יוצאת בעוד כ-5 דקות...". חברי היקרים, אני לא דיילת, לא הייתי דיילת (למרות שמדובר במשרה נחשקת במיוחד...אמהה...טיסות לניו-יורק, פריז ומילאנו...) וככל הנראה, כבר לא אהיה. בסך הכל, מדובר במטפחת, כזו שבחרתי לי לנוי, כזו שסבתותינו נהגו לכסות עמן את ראשיהן ואני אימצתי למלתחתי בזרועות פתוחות... אני, עם מטפחת מנומרת (מנגו) |