לאט לך אבי, הנה, פורש אני כנפיי אלייך, עדיך מגביה עוף, לחבוק כמיהתי רוגשת, מהרי אליי אימי, טרם תסער נפשי מעלה, מרכין ראשי אלייך, אוסף נפשי אל שחקים. דמעתי לך עצב אימי, כה מתרחקת את, אושר דמעותיי בדרכי אליך, אבי, מגביה אני עדייך, רוכב על ענני כמיהותיי, חבקני אלייך, גם אם השארתי אימי ביגונה, והיא, דמעותיה אליי זולגות בחריש כאבה אלייך. שאי ידייך אימי, שאיני אל אהבתך במרומים, לאט לך אבי, הנה הגעתי עדייך, כאבי אלייך אמי, משפיל מבטי אלייך, חבוק באהבתך שבמרומים... שלום לך אמי, סגרתי ימיי, בזרועות אהבתך - אהבתי, ובמרומים כך יחד, לא לבד עוד אתה אבי, חבוקה את שם למטה אימי, והנה איתך כאן אני - אבי, לאט לך אמי, הנני ובאתי אליך - אבי...
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמה עצוב!
כמה הבעת העצב בכתיבתך
באופן מרגש עד כאב,,
כה עמוק העצב,
כולנו נוגעים בעצב וכואבים את כאב המשפחה
יהי זכרם ברוך!
שנה טובה ושמחה לכולנו
הבעת יפה את כל מה שכולנו חשים
כל כך מרגש ועצוב
מה שכתבת !!!
בן ואב גורל אחד
יהי זכרם ברוך
ראיתי אתמול שהיית הראשון להגיב על האסון.
האם אתה כתבת את השיר הזה?
מופלא !
וכואב עד מאוד.
שירה.
מעבר ליכולת
שובר...
עצוב כל כך
יהי זכרו ברוך
גרמתי לי לבכות בטירוף. אסון כבד. אבל אישי ולאומי.
יפעת אורלב
תודה על השיר העצוב והמרגש שכתבת
אכן אסון גדול למשפחה ולמדינת ישראל
הטוב שבבנים נפל .
אביר יקר, מתנה היא שירך
ומתנה היא הרגשתך
רוחלה
שוב הגורל מכה...
עצוב.
מילים חודרות.
עצבות גדולה, כאב בלתי נתפס.
תודה לך על הרגישות שבך.
עצוב , כואב ומר..
):
אין צדק בעולם..!
יהי זכרו ברוך...
צמרמורת חשתי על גופי
משיר שנכתב עם רגש עוצמתי
כאב של אובדן כה גדול
במילים לא ניתן לתאר את הכל
יהיה זיכרו ברוך.
ממש, אבל ממש, טלפאטיה...
בדיוק באתי לכתוב על-
שני בנים - גורל אכזר
אסף - הבן שהצטרף לאביו
וגלעד- הבן שלא יכול לראות את אמו
והלב בוכה, עם כל הקרובים אליהם.
קטונתי מלכתוב שיר על-כך, אבל קשה "להמשיך" הלאה כששומעים את הדברים האלו.
מצמרר ומזעזע...
גורל כל כך דומה לאב ובנו.
המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש, כשקראתי את החדשה הרעה היא-
שהוא פשוט התגעגע לאביו (אני יודעת שזה נשמע אידיוטי אבל זה מה שעבר בי יחד עם הצמרמורת)
עצוב
עצוב
ועצוב נורא
נורא
(וגם כתיבתך נוגעת ללב)