0
- הגשם שירד עם שחר הותיר אחריו ריח חריף שהציף בי דמעות - זמן הצב הארוּר שאמוּר להשכיח לרפא להחכים אינו אלא מנציח - הגוף שלי שואל אותי במה נתעטף החורף הזה לאיזה כיס נזחל כשנרצה לסופף מחשבות ונשימה - הנקודה המרה ממהרת להפוך ממאירה אני מאירה אותה לרגע בזכוכיתמגדלת ומתבהלת ברגע הבא שולחת בה חץ מורעל בחיוך - אין בי סליחות השנה - |