הבלוג של אורלי -
הבלוג עוסק בתכנים ערכיים וחינוכיים ..
0
אסף רמון יהי זכרו ברוך ..בנו של אילן רמון ז"ל
לפני שלושה שבועות כתבתי על כיכר הפאנטום בבאר שבע על שם אילן רמון.. בדיוק חשבתי על ילדיו..שילכו בעקבותיו ויהיו לטייסים... חלפה בי מחשבה מזעזעת שזה עלול לחזור על עצמו.. היום אני מזועזעת ביותר.. עד כדי כך שלא אוכל להמשיך לכתוב את הפוסט... חייבת להירגע אמשיך אחר כך....סליחה.
שלום חברים! כרגע חזרתי מעבודתי, אני עובדת כמורה באולפן. השעור הראשון שלי הבוקר הוקדש לאסון שקרה אמש . תלמידיי הם עולים חדשים ממדינות חבר העמים ומדרום אמריקה. הם לא ידעו מי זה אילן רמון, אבל על אסון מעבורת החלל קולומביה הם שמעו וקראו. הם בהחלט היו מזועזעים לשמוע על האסון הנורא. המילים ששברו אותי הן מילותיה של רונה שאמרה : "אל תגידו לי להיות חזקה ,כבר הייתי חזקה " הלב בוכה וממאן לשמוע על האסון הנורא הזה.
יהי זכרם ברוך!
|
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יהי זיכרם ברוך..*
אבדנך הוא אבדן למדינה שעדיין כה כואבת את מות אביך ז"ל,
אין מילים לכאבי המר בעקבות מותך ,
מי ייתן ומשפחתך לא תדע צער.
אהבתי ואוהב אותך ואת משפחתך לעד אסף.
פרחים מלווים בדמעות כאבי וצערי העמוק ,שולחת אל קברך חבר.
עמוס
עצוב....
יהי זכרם ברוך !
אי אפשר להישאר אדיש נוכח האסון הזה
כאב שלא ניתן להביע
יהי זכרם ברוך ....
מצמרר מזעזע וכואב
תודה שהבאת
*
את נשממממממממממההההההההה,
בשממממה,
מצאו מותם בדרך לאדמממממממה
ת.נ.צ.ב.ה
יהי זכרו ברוך
עצוב עד דמעות
והלב בוכה
יקירתי
נראה לי שאת לוקחת את זה באופן אישי וקשה ואני אסביר.
אני מתכוון רק לחלק בו את מיחסת לעצמך נבואה כלשהי, אז תנוח דעתך ולמרות הכאב את פשוט העלית בפוסט ההוא על הפנטום בבאר שבע את חששך בכתב ולא "ראית" שום דבר אשר התממש במציאות.
אני מקווה שתיקחי את זה בפרופורציה המתאימה כי את סתם מעמיסה על עצמך משהו שהוא לא מקושר במציאות "נבואה".
בהחלט יש הלם גדול ברחוב הישראלי על מה שאירע ולמרות שהאנשים לא הכירו באופן אישי את אסף רמון ז"ל הם לקחו את זה קרוב לליבם היות ואילן אביו ז"ל נכנס ללב כל העם לפני מותו ויותר אחרי.
אז למרות הכאב החיים ימשיכו ואנחנו נמשיך בכל פעם מחדש לתהות, מה המקום שלנו בכל המרחב העצום הזה שנקרא, יקום.
P A F
אני אפילו לא יודעת איך להגיב...
טרגדיה נוראית.
אני מניחה שכולנו נושאים את המשפחה בלב.
אסון כבד.
עצוב
הכל יהיה בסדר!
דרור
תודה על תגובתך
ואם אתה כבר נוגע בעיניין המשפחות השכולות.. יש לי סיפור אישי...
יש לי בן אחד ויחיד קצין קרבי בצה"ל.
הוא הצליח לסחוט ממני ומאביו חתימה לשרת ביחידה קרבית.
ואביו הוא אח שכול .
אילו היה חוק כזה שלא היו מאפשרים גם לבנים יחידים
וגם למשפחות שכולות לשרת ביחידות קרביות, אסונות היו נמנעים.
.
בני היה במלחמה האחרונה בעזה מיותר לציין באיזו טראומה הייתי...
אורלי יקרה,
קשה לקבל אסון כזה. כיוצאת החיל מוכרים לי רגעים קשים בהם טייסים לא חזר, אבל הטרגדיה הכפולה הזאת קשה מנשוא.
שלא ידעו עוד צער, וזכרם לא ימוש מלבבנו.*
רז, תודה על תגובתך!
מלבד הנחלת הלשון העברית,תלמידי האולפן לומדים פרקים נבחרים בהסטוריה היהודית והישראלית, ואזרחות.
בנוסף לכך, כל יום יש לנו שעור אקטואליה.
אתה צודק,העולים עדיין לא למדו את הסיאוב שיש בחלק מהחברה הישראלית.
הם אוהבים את הארץ מאד.
כשהגענו לירושלים במסגרת טיול ,הם נישקו את עפרה ובכו ליד הכתל.
בהחלט שניתן לבנות דור כמו פעם...אל תתיאש!
כמורה באולפן ייתכן ותייטיבי לעשות אם תביאי בפניהם את תמצית גידולם של מלח הארץ ממנו קורצו אילן רמון (אותו הכרתי כטייס ואני כטכנאי בפאנטומים)ובנו אסף ולצערנו עוד כמה כאלה שנקטפו אם בלחימה ואם באימונים או חס וחלילה בתאונות דרכים.
בניית ארץ ישראל המודרנית שתחילתה בעליות הראשונות מרוסיה ,פולין ורומניה,חינוך הצבר ,אוהב ארצו (משפחתי כאן מימי טרומפלדור ) ודורות של מופלאים שעדיין קיימים כאן הם לא לתפארת המליצה בלבד אלא צורך קיומי שבלעדיו אין לנו זכות קיום!
דווקא מבין העולים החדשים שעדיין לא למדו את הסיאוב וחוסר האמונה שיש בנו הציניקנים,ניתן לבנות שוב דור כמו פעם! הם עזבו מולדת שהכזיבה וחבל שיגיעו ליום בו ירצו לעזוב גם מכאן.
הם ,כמו אסף הצבר ,הם העתיד שלנו אם נדע לטפח אותם!
עם הצער על השכול אני מאחל לכולם שנה טובה יותר מקודומתיה!
אסון נורא!
יהי זכרם ברוך....
ישעיהו, תודה לך על הלינקים !
היכנסו
אסף
http://www.youtube.com/results?search_query=%D7%90%D7%A1%D7%A3+%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F&search_type=&aq=f
אילן
http://www.youtube.com/results?search_query=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F+%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F&search_type=&aq=f
אסון נורא
כל כך לא פייר!!!
אורלי היקרה חזרתי אתמול הביתה טרודה מכמה דברים, וברגע ששמעתי על אסון המטוס הכל התגמד , הלב פשוט נקרע, ולא בשליטתנו, זה כאב שאופף את כולנו, בלי תשובה, רעיה
העברת בי צמרמורת
גם אני כמוך בהלם מאתמול
לא רוצה לעכל, לא רוצה להאמין.
חושבת על רונה
כמה היא יכולה לשאת.......