כותרות TheMarker >
    ';

    אינטיליגנציה עסקית/ארגונית

    "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" נתן אלתרמן

    ארכיון

    כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד‎ ‎בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ‏‎" .‎פרשת השבוע ניצבים-וילך- כמעט, חוברת הפעלה לחזון

    24 תגובות   יום שני, 14/9/09, 08:12

    כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".פרשת השבוע ניצבים-וילך- כמעט, חוברת הפעלה לחזון 

    פרשת השבוע, בה כתוב,  שקרוב אליך הדבר מאוד, הוא מוסיף- "בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ"

    רמז לבריאת העולם, כי ככה נברא העולם: בפה ובלב. וככה אנחנו בוראים את העולם של עצמנו: תחושה ודיבור. וכל הזמן אנחנו רק בוראים, יוצרים ובוראים, והדבר היחיד שאנחנו בוראים הוא את אשר אנו חוזים... החזון, של מי אנחנו רוצים להיות, כפרטים, כקבוצה, כארגון. 

    "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם

    לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ

    וְלֹא רְחֹקָה הִוא.

    לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא, לֵאמֹר:

    מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.

    וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא, לֵאמֹר:

    מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.

    כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד

    בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". ולא רק זאת - אלא ש"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם": "חוטבי העצים" ו"שואבי המים", כמו ראשי העם, "יחד - כל שבטי ישראל". אני מבקשת להציע לראות בפרשה זו ועוד יותר בקונטקס הזמן היהודי - לפני ראש השנה, חוברת הפעלה לחזון.החזון הוא דבר "רך", קל לו להתפוגג, קל לראותו ובאותה קלות ורכות קל לו שייעלם מעינינו. ולפיכך הוא הקשה ביותר. יחד עם זאת קרוב הוא לכל, לשואב המים ולחוטב העצים, וכמובן.. למנהיג. מעניין, משה עושה כל העבודה ,והוא,  משה המנהיג אינו נכנס לארץ ישראל, אפשרי לראות זאת,  על שום אותה דינמיקה שיין חדש לא מומלץ לערבבו ביין חדש. ואין ספק שיין חדש טוב הוא כשלעצמו, לא כל שכן יין ישן.


    הפסיכולוג הארגוני  סיימסון , טוען שברגע שאנחנו מערבבים מהישן והחדש אנחנו מייצרים שלושה זרמים  או ליתר דיוק, שלושה חסמים רגשיים – פחד, תסכול ותשישות-שחיקה, שסטטיסטית מביאים לעיוות הניווט הארגוני, ל'רעש' הבולם התקדמות  ולירידה משמעותית של הישגים מצופים או אפילו קיימים.


     


    מצב כזה גורם לקרע המלווה בתחושת משיכה אל שתי הקצוות כאחד.יש שיתעלמו מהחדש, יש שידבקו בחדש,  חלק מהאנשים ימצאו עצמם במצב של דיאלקטיקה מיוסרת בין קירוב ודחייה.  הצורך בשינוי שחזון מבשר מביא למשבר. מסיקול אותיות אלו למדים אנחנו שכל משבר יש בו בשורה, ובשורה חדשה מנכיחה לנו משבר משום הקושי בלהשתנות, כן, אז מתעוררים באדם פחד, תסכול ותשישות, כאמור לעיל. "כי קרוב אליך הדבר..." אתה יכול לזה , למרות התחושות, זה לא רחוק זה אפשרי.


     פרשת "וילך" מביאה בפנינו את שתי המצוות האחרונות בתרי"ג המצוות: המצווה התרי"ב היא מצוות ההקהל, להיות יחד, ללמוד יחד, ליצור יחד: "הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו.." למצווה זו חוברת המצווה התרי"ג, שהיא המצווה המחייבת כל אדם מישראל, או כדברי הרמב"ם: "מצוות 'עשה' על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר-תורה לעצמו, שנאמר: 'ועתה כתבו לכם את התורה הזאת"רמב"ם:יד החזקה, הלכות תפילין מזוזה בספר תורה, פרק ז'. למה הכוונה, שכל אחד יכתוב ספר תורה לעצמו? מדוע?


    "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  (דברים לא, יט)" מסביר ספר החינוך  "לפי שידוע בבני אדם שהם עושין כל דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם, ועל כן ... לכל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו שיוכל לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חבריו, למען ילמד.."


     שתי מצוות המייצגות את הצורך, בעבודה אישית ועבודת משותפת.משך שנים נוצר בלבול בין המושג לעבוד לבין המושג תפקיד. הם נראו כאילו אותו דבר. תפקיד הוא מטפורה תעשייתית ומבנה מושגי שעיצב את העולם התעשייתי , והיום את מקום העבודה או סביבת העבודה.זו היתה קופסאת מטלות ואחריויות שהוטלו על העובדים והיה עליהם לבצעם. וכפי שניתן לראות זה מתאים להגיון הניוטוני. אך, עבודה הוא ביטוי למי אנחנו. ולשם כך צריך לכתוב את התורה בעצמינו , כי זה מקור בלתי נדלה לארגון המשמעות מההתנסויות בחיים בכלל. אובדן משמעות בימינו ונוכחות העדר השייכות לחיים מופיע רבות בחוויה הקיומית בחיים. דבר המלמד אותנו שהשורה העליונה חשובה מהשורה התחתונה הטוחנת אותנו רק עם מספרים. רק לשורה העליונה הכח להרים את רוח האדם ולתת לו חויה של משמעות.השורה העליונה כוללת קודם כל את החזון, ואת המח הימני, אינטואיציה, ואת המח השמאלי, אנליזה, ניתוח, אך, החשוב מכל היא מקדמת תקווה ומזמינה אנשים בכלל ועובדים לחיות את שליחותם ויכולותיהם, כדי שיוכלו להיות הכי טובים שהם יכולים להיות.אנחנו יכולים לעשות בחירות חדשות עם חזונות חדשים. זה מאפשר לעשות יותר עם יותר. ובאופן אותנטי ואמיתי להביא עתיד טוב יותר.


    אם הגישה הניוטונית וחזונה מייצרים הפרדה, הגישה הקוואנטית וחזונה מקשרים אותנו מחדש האחד לשני ולעולם הסובב אותנו.המשבר האמיתי שלנו יהיה אם לא יעמוד לרשותינו כל מה שנצטרך כדי להיות מקושרים היטב : חמלה , סימפטיה , תקשורת, ואהבה. ללא משמעות ולב שהם הבסיס לא נצליח להיות מקושרים וקישוריים, פנימה והחוצה.





    איחולי שנה טובה להולכים ולניצבים,


    מלאה  בחמלה, בסימפטיה, תקשורת, ואהבה.   

     

     

    מילים לשירה הנפלא של אפרת גוש

     

    אפרת גוש
    מילים: ברק פלדמן

    כי ראיתי את דרכי נעלמת
    ביער סבוך
    בין קירות חורשים
    ובתוך האדמה המדממת
    רגלי ננעצו
    הכו שורשים

    ולרגע יכולתי לשמוע
    עלים מלמדים שירתם
    ורציתי לעלות גבוה
    לפרוח איתם

     

    הכרתי טיפותיו של הגשם
    נקוות בתוכי
    יורדות מתחתי
    והרוח קרה ונואשת
    הקפיאה אותי
    הכבידה עלי

    ולרגע יכולתי לנגוע
    בקצה הכאב האפור
    ורציתי לעלות גבוה
    לראות את האור
    לראות את האור

    אומרים השמיים כחולים מעלינו
    מלאים באורות
    אולי יום אחד אוכל גם אני
    לראות, לראות
    ונפלתי לארץ בשקט, עצמתי עיני
    אטמתי ליבי והרגשתי איך אני
    מתפרקת מכל כאבי, מכל בדידותי.

    ולרגע יכולתי לברוח
    כנוצה על כנפה של ציפור

    והצלחתי לעלות גבוה לראות את האור

    לראות את האור

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/09 14:41:

      פוסט מאד יפה
        21/9/09 10:42:

      המשבר האמיתי שלנו יהיה אם לא יעמוד לרשותינו כל מה שנצטרך כדי להיות מקושרים היטב : חמלה , סימפטיה , תקשורת, ואהבה. ללא משמעות ולב שהם הבסיס לא נצליח להיות מקושרים וקישוריים, פנימה והחוצה.

      כל כך נכון. השאלה מה עושים כשהלב התרחק והוא כמעט ולא נשמע.. זה מקום של משבר אמוני וגם כאן יש חזון. תודה :)

       

        21/9/09 01:39:

      "ולרגע יכולתי לברוח
      כנוצה על כנפה של ציפור
      והצלחתי לעלות גבוה לראות את האור
      "


      שנה טובה.

        19/9/09 18:55:

      תודה שרה על הפוסט היקר,

       

      כמה נכון, אנחנו בוראים ומציירים את עצמנו ואת ציור חיינו, אנו אחראים להכל, יש לנו כוחות שרובנו איננו מודעים להם, היום זה קל יותר מתמיד לצייר את ציור חיינו, יש לנו הרבה יותר כלים וחופש לעשות זאת ולפרוח, יש קשר ישיר בין העשיה שלנו לאמת הפנימית שלנו כדי שנוכל להפיק את המייטב, נדרש גם חופש מחשבתי ודימיון פורה, אנו בעידן בו הדימיון יוצר מציאות...

       

      שנה טובה ומאושרת,

       

      שנה של יצירה והתפתחות, שנה של אהבה ואור...

       

      שי

        19/9/09 17:35:

      ארבע גישות שונות אנו מוצעים בעולם הפיסיקלי:

       

      • הגישה הקלסית - ניוטונית
      • הגישה היחסותית מבית מדרשו של אינשטיין
      • הגישה הקונטית
      • הגישה הכאוטית

       

       ולכל הגישות ניתן למצוא מודל ארגוני תואם.

       

      הגישה האינרציאלית של הפיסיקה הקלסית אומרת "מה שהיה הוא שיהיה" - גוף (או ארגון) שנע במהירות קבועה ימשיך כך לעולם.

      הגישה היחסותית מראה לנו שככל שגוף נע מהר יותר הרי שהוא "יעיל" יותר מבחינת ניצול הזמן - גוף שנע במהירות קרובה למהירות האור יזדקן בשנה אחת בלבד בעוד גופים עומדים יזדקנו במיליוני שנים.

      הגישה הקונטית-יחסותית לימדה אותנו שניתן להפוך אנרגיה (חזון) לחומר (מעשה).

      הגישה הכאוטית, שהיא הצעירה מכול התאוריות הדינמיות, מסבירה לנו שהעולם הרבה יותר מורכב ממה שהוא נראה - משואות פשוטות למראה יכולות להוביל להתנהגות דינמית לא צפויה לחלוטין.שיניו קטן בארגון יכול להוביל אותו לקוטב ההצלחה או לחילופין לקוטב הסטגנציה והכשלון.

       

      שתהיה שנה טובה,

      סטיי

       

       

       

       

       

        18/9/09 15:27:

      שנה טובה ומתוקה  כדבש

      שנת אור ושמחות

      וכל טוב

      תודה על הפוסט מעניין 

        18/9/09 15:18:

      צטט: פלקונטי 2009-09-18 13:46:06

      הפסוקים הם אנטיתזה לתלמוד. הם מתנגדים לגמרי לדרכו.

       

       

      פרט והדגם בבקשה

      מעניין מאוד

      שנה טובה לך

      שרה

       

        18/9/09 13:46:
      הפסוקים הם אנטיתזה לתלמוד. הם מתנגדים לגמרי לדרכו.
        17/9/09 22:35:

      צטט: קופֿירייטר&ערסדרקטור 2009-09-16 17:58:50


      עמוס

       

       

      שנת יצירה ושמחה לך

      תודה לך

        17/9/09 22:34:

      צטט: אילת פורת 2009-09-14 22:13:37

      שיר מהמם.
      שנה טובה!!!!!!!

      חן חן

      ושנה נפלאה

       

        17/9/09 22:33:

      צטט: הרב יוסף ויצמן 2009-09-16 14:15:56

      מקסים

       ונהדר

      מחכים

      ומרנין

      צורת ההגשה הכתיבה התוכן

      אכן כן בעזרת ה' תהיה לכולנו

      שתהיה לך שנה טובה מתוקה ונפלאה

       שנה של הגשמת חלומות

      שנה של אושר שמחה

      שנה של הצלחה ואושר

      שנה של נחת ואנרגיות חיוביות

      שנה של אהבה וחיוכים

      שנה של אושר ועושר ובקלות

      שנה של שלום ורוממות

      שנה שכל משאלות ליבך יתמלאו ויתגשמו לטובה

      שנה שנראה כל אחד ואחד רק את המעלות שבזולת למרות שיש לכולם חסרונות

      שנאמר---לפיכך נתנו לו לאדם

      שתי עיניים.

      שיראה בעינו האחת

      את מעלות חבריו

      ובעין השניה

      את חסרונותיו של עצמו.

       

      תודה רבה לך

      ושנה של ראית הטוב בכל

        17/9/09 22:27:

      צטט: מנואל-אמיר 2009-09-14 18:50:31


      שנה טובה, שנת יצירה ועשייה

       

      חן, חן

      גם לך ברכות רבות בכל

      ושנה הכי טובה שרק ניתן

        17/9/09 22:27:

      צטט: רוח נכון חדש בקרבי 2009-09-16 11:59:25

      נעים להכיר,

      פוסט משובח

      :)

      יעל

      תודה רבה

      גם לי נעים

      שנה טובה לך

       

        17/9/09 22:26:

      צטט: hadrons, many many 2009-09-15 09:00:10

      את יודעת שרה,

      נכנסתי לפוסט מספר פעמים שוקלת

      אם להתיחס ענינית או פשוט לא להגיב..

       

      אף פעם לא קראתי סינתזה כזו

      בין התורה והמצוות לסוגיה של פילוסופיה ארגונית.

       

      יש לי בעיה עם הנושא.

      בפרט שמדובר בטקסט קדוש עבורי,

      שאין מקום לפרש אותו כיד הדמיון הטובה עליך..

      מאידך, הכוונות שלך וההשלכות שלך משרתות אותך

      ובהיכרות המצומצמת שיש לי עימך את אישה שרק

      אוהבת לעזור ולתקן וכו'. אני בטוחה שלא התכוונת 

      לצרימה שנגרמה לי מאונס המילים המקראיות...

       

      אפשר ללמוד הרבה מן התורה על כל הלכות החיים

      ולא סתם נאמר במסכת אבות: "הפוך בה והפוך בה והכל בה"

      אבל,

      כמו כל ענין אחר צריך כלים נכונים ומתאימים.

      אז,

      הנה תגובה יותר ארוכה מאשר תכננתי,

      ובעצם נכנסתי לאחל לך שנה טובה ומתוקה

      עם עשיה ברוכה ופוריה והרבה הצלחה במישור המקצועי

      וגם הכרה סביבתית בכישורייך. :)

       

      כל טוב ולהתראות שנה הבאה. 

       

      סינתזה איננה מייתרת או פוסלת יחסים אחרים אל הטקסט המופלא מאדם

       

      תודה רבה לך

      ושנה מלאה טוב ויופי לך

        17/9/09 22:25:

      צטט: מ.י.כ.ל. 2009-09-14 08:32:38


      פוסט מעולה.

      שנה טובה ומבורכת.

      הפסוק שמלווה אותי כבר שנים רבות הוא: "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"

      שבשבילי הוא מסמל את ה"קידוד" או הברית העמוקה ביותר.

       

      תודה רבה לך

      שירה כעדות היא משהו נעלה

      קונה ממך את הקידוד שבה

      שנה מכוונת קידוד עמוק לך

        17/9/09 02:20:

      שנה טובה שרה שנה נפלאה מאד לך ולכל המשפחה

       

      רונית


      עמוס

        16/9/09 14:15:

      מקסים

       ונהדר

      מחכים

      ומרנין

      צורת ההגשה הכתיבה התוכן

      אכן כן בעזרת ה' תהיה לכולנו

      שתהיה לך שנה טובה מתוקה ונפלאה

       שנה של הגשמת חלומות

      שנה של אושר שמחה

      שנה של הצלחה ואושר

      שנה של נחת ואנרגיות חיוביות

      שנה של אהבה וחיוכים

      שנה של אושר ועושר ובקלות

      שנה של שלום ורוממות

      שנה שכל משאלות ליבך יתמלאו ויתגשמו לטובה

      שנה שנראה כל אחד ואחד רק את המעלות שבזולת למרות שיש לכולם חסרונות

      נעים להכיר,

      פוסט משובח

      :)

      יעל

        15/9/09 18:48:

        15/9/09 09:00:

      את יודעת שרה,

      נכנסתי לפוסט מספר פעמים שוקלת

      אם להתיחס ענינית או פשוט לא להגיב..

       

      אף פעם לא קראתי סינתזה כזו

      בין התורה והמצוות לסוגיה של פילוסופיה ארגונית.

       

      יש לי בעיה עם הנושא.

      בפרט שמדובר בטקסט קדוש עבורי,

      שאין מקום לפרש אותו כיד הדמיון הטובה עליך..

      מאידך, הכוונות שלך וההשלכות שלך משרתות אותך

      ובהיכרות המצומצמת שיש לי עימך את אישה שרק

      אוהבת לעזור ולתקן וכו'. אני בטוחה שלא התכוונת 

      לצרימה שנגרמה לי מאונס המילים המקראיות...

       

      אפשר ללמוד הרבה מן התורה על כל הלכות החיים

      ולא סתם נאמר במסכת אבות: "הפוך בה והפוך בה והכל בה"

      אבל,

      כמו כל ענין אחר צריך כלים נכונים ומתאימים.

      אז,

      הנה תגובה יותר ארוכה מאשר תכננתי,

      ובעצם נכנסתי לאחל לך שנה טובה ומתוקה

      עם עשיה ברוכה ופוריה והרבה הצלחה במישור המקצועי

      וגם הכרה סביבתית בכישורייך. :)

       

      כל טוב ולהתראות שנה הבאה. 

        14/9/09 22:13:
      שיר מהמם.
      שנה טובה!!!!!!!
        14/9/09 18:50:


      שנה טובה, שנת יצירה ועשייה

        14/9/09 08:32:


      פוסט מעולה.

      שנה טובה ומבורכת.

      הפסוק שמלווה אותי כבר שנים רבות הוא: "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"

      שבשבילי הוא מסמל את ה"קידוד" או הברית העמוקה ביותר.

      פרופיל

      שרה בכור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שרה בכור

      אינטליגנציה עסקית

      אינטליגנציה עסקית/אירגונית