איומים על חיי
באחד הבקרים השבוע נדהמתי לגלות כי חיי בסכנה. קיבלתי איומים ברצח שאינם משתמעים לשתי פנים. לא, לא קיבלתי שיחת טלפון אנונימית עם אולטימאטום ברור. האיומים זעקו עצמם לעברי מתוך פשקווילים ענקיים ובהם ציטוט מספר שמות, פרק לא, פסוק יד', בזו הלשון: "השבת, מחלליה מות יומת".
בהמשך היום התחוור לי שפשקווילים דומים נתלו לאורך מאות מטרים בירושלים. כך בגבעת שאול, בתחנה המרכזית ובשכונת רמות. רבותי, זהו טרור יהודי אורתודוקסי פונדמנטליסטי. זוהי הסתה ברורה וחד משמעית. מחלליי שבת, מות יומתו. אל תגידו לא ידענו, לא חשבנו, לא האמנו. הרוצח הבא בשם השם עלול להיות פנאט הקם ועושה מעשה פינחס. בחקירה יוברר שהוא עשה זאת בהשפעת הפשקווילים הללו והאווירה האנטי-פלורליסטית של חלק מהציבור הדתי. האם קהו חושינו כליל בכל הנוגע לציבור זה? עד כמה נמחל, נטאטא ונייפה את הכפייה, הגזענות והאלימות של אנשי צבא השם? מתי נודה כי זהו האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה הישראלית?
נכון, יקומו כרגע כמה שומרי מצוות ויבהירו כי גזר הדין הזה אינו בר מימוש ללא סנהדרין, וללא עדים והתראה כנדרש בהלכה. רבים מהם ייראו את מימוש גזר הדין כדבר השמור ודחוי רק לימי המשיח. האם אני יכול להירגע ולהודיע לחבריי שאין צורך להכין עבורי הספדים קורעי לב? הפרשנות היהודית ההלכתית העומדת מאחורי פשקוויל ההסתה הזה איננה מעודדת כלל. הרי לדידם, דיני מוות ללא ספק, רק שלמזלי אין לממש כרגע את גזר הדין. הם רק דואגים להזכיר לי, שמא אשכח, שבעיקרון אני בר מינן. כלומר, מבחינה עקרונית, זוהי מצווה להרוג אותי, וזאת על שום נסיעתי ברכבי בשבת קודש, היכנסי לחניון ירושלמי הפתוח בשבת, ולגימתי מבירה צוננת, זו או אחרת.
ראשית, מדינה דמוקרטית וליברלית לא יכולה לסבול איומים ברצח על רקע דת ואמונה, לא איומים מעשיים ולא איומים תיאורטיים. שנית, מה מבטיח לי שאחרון או ראשון תלמידי הישיבה בעיר, לא יפספס את הפרשנות שאינה מתירה לו לממש את גזר דיני הברור? ומה מבטיח לי שהוא או חבריו לא ייבחרו על דעת עצמם שבהיעדר סנהדרין ובשעה שהשבת בסכנה, יש לקום ולעשות מעשה? עד לרגע זה, לא קמו רבנים לגנות את הפשקווילים כבלתי ראויים. לא נצפו שומרי מצוות המסירים את הפשקווילים הללו בבושת פנים. גם לא דווח על הכנות להפגנה המונית של הציבור החילוני, כנגד המסיתים.
וכמובן, תודה לצלם המוכשר של התמונה הראשונה, אייל אקרמן... |