המדות המקולקלות שבך כמו : הגאווה , והכעס, העצבות, הכפירה בטוב, המחלוקת ועוד...הן כמו חיצים משוכים ברעל שנורו לעברך וחדרו לתוכך עמוק עמוק בפנים . ואת שתית את הרעל הזה.עכשיו הגיע הזמן למים זכים ...

 פרק רביעי 

אתה יכול לפרט הכל עמום ומעורפל.

 אתה מדבר איתי בקודים  אבל אני מרגישה שיש אמת בדבריך.

 וקולי המתוק לא מתיאש ומסביר בסבלנות אין סופית.

"את צריכה להבין, כשאדם עושה מעשה רע משקר וחוטא הוא פוגע קודם כל בעצמו.

בכל אחד מאיתנו יש מקום טוב נקי וטהור שלא סובל את כל הליכלוך הזה שמסביב.

ברגע שאדם מתלכלך בשקר מיד נוצרת שיכבה של שקר שמכסה את הטוב ומסתירה אותו,

 וכשאדם משתלם בעבודה הזאת של שקרים עצמיים ,

 חטאים קטנים פה ושם.

גונב מוסר מזה , מעלים אמת משם ,

כועס ואפילו חושב שהוא יודע לאהוב  .הוא מתכסה בקליפה שמסתירה את הטוב הטהור והזך המצוי בו.

הטוב קבור עמוק מתחת לכל הרעל הזה והאדם שצמא תמיד, שותה בשקיקה את הרעל כי זה במילא מה שמציף אותו,

אבל באמת אנחנו מתגעגעים תמיד אל הטוב שבנו

 אל האמת הטהורה המצויה בתוכנו,

אל הזכות (זך) החבויה בנבכי נשמתנו ,

אל הילד שהיה ואיננו,

אל המים הזכים שבתוכנו."

 המשך יבוא ...