אודרי הפבורן

‎4

3 תגובות יום שני, 14/9/09, 13:42

אודרי הפבורן

Audrey Hepburn

1929 – 1993

אחת הדמויות הידועות והאהובות ביותר במחצית השניה של המאה ה- 20 . הפבורן נולדה בשנת 1929 בשם אודרי קת'לין רוסטון בבריסל שבבלגיה, ובזמן מלחמת העולם השניה סבלה מעוני רב ומרעב, ובאמצע שנות ה- 40 לאחר מלחמת העולם השניה החלה הפבורן ללמוד בלט וגם החלה לדגמן. הפבורן שהייתה בטוחה שמצאה את מקומה כדוגמנית, קיבלה הצעה ממפיקים בריטים להופיע בסרטים, ובשנת 51 כיכבה בתפקידה הראשון בקולנוע בתפקיד מישנה קטן בהפקה בריטית/צרפתית בסרט "תינוק מונטה קרלו"(51). לאחר מספר תפקידים נוספים בסרטים בריטים (שישה במספר), ולאחר שקצרה הצלחה גדולה בברודווי במחזה "ג'יג'י" (51) לוהקה הפבורן לתפקיד שישנה את חייה.

בשנת 53 לוהקה הפבורן לאחד משני התפקידים הראשיים בסרטו של וויליאם ווילר "חופשה ברומא"(53) לצד גרגורי פק. בסרט גילמה הפבורן נסיכה המגיעה לאיטליה, מרגישה כלואה בארמון המחליטה לברוח ומתחברת עם עיתונאי ציני, והשניים מבלים סוף שבוע ברומא הקסומה. על תפקידה המרשים בסרט זכתה הפבורן בפרס האוסקר כשחקנית ראשית, והסרט הפך אותה בין לילה לכוכבת מפורסמת.

המפיקים ופק בעצמו סיפר שבזמן צילומי הסרט "חופשה ברומא"(53) הוא כל כך התלהב מהפבורן והיה בטוח שהיא תהיה כוכבת גדולה לאחר שהסרט ייצא לאקרנים, שהוא התעקש ששמה של הפבורן יופיע לצידו בכותרות הסרט ובכרזה (פק היה כוכב גדול מאוד בתחילת שנות ה- 50 והמעשה שהוא עשה היה נדיב במיוחד).

שנות ה- 50 וה- 60 היו השנים הגדולות בקריירה של הפבורן, היא כיכבה בשורה של סרטים נחשבים שהפכו לקלאסיקה, והופיעה לצד מיטב כוכביה של הוליווד בהם המפרי בוגרט, גרגורי פק, וויליאם הולדן, ברט לנקסטר, פרד אסטר, גרי קופר ו- קרי גרנט וכיכבה בסרטיהם של מיטב במאיה של הוליווד בהם בילי ווילדר, סטנלי דונן, פרד זינמן, ג'ון יוסטון, בלייק אדוארדס, ג'ורג' קיוקר ו- טרנס יאנג. יופיה המהמם, העדינות הרבה שהקרינה, כישרונה לגלם דמויות קומיות ודרמטיות, בחירת התסריטים הנכונה, יופיה המרהיב, השבריריות והחן הרב שהקרינה הפך אותה לכוכבת ענקית בכל העולם ולאחד הסמלים הגדולים של שנות ה- 60 בעולם כולו.

הפבורן הופיעה בסרטו של בילי ווילדר "סברינה"(54) בו כיכבה בתפקיד ביתו של נהג בבית עשירים המאוהבת באחד משני בני המשפחה אך מוצאת עצמה מתאהבת דווקא בבן השני, בסרט כיכבו וויליאם הולדן בתפקיד הבן הצעיר ורודף הנשים ו- המפרי בוגרט בתפקיד האח הרציני והמכור לעבודה (הפבורן הייתה מועמדת לפרס האוסקר על משחקה בסרט). היא גילמה את דמותה של בחורה צעירה, ביתו של בלש המתאהבת ברודף נשים ידוע (גרי קופר) בסרטו הנפלא של בילי ווילדר "אהבה אחר הצהריים"(57) בו כיכב בין היתר מוריס שבלייה. היא כיכבה בסרטו של סטנלי דונן, לצד פרד אסטר בקומדיה המוזיקלית הרומנטית המקסימה "פנים מצחיקות"(57) ו- היא גילמה תפקיד דרמטי משובח בסרטו של פרד זינמן "סיפורה של נזירה"(59) עליו הייתה מועמדת לפרס האוסקר על תפקידה הדרמטי המשובח. אחרי עשור מוצלח בו הופיע הפבורן בשורה של סרטים מוצלחים ומצליחים שהקנו לה פרסום רב ואהדה רבה, הגיע העשור החשוב בחייה, עשור בו היא עתידה לגלם את הדמות המזוהה עימה ביותר.

בשנות ה- 60 המשיכה הפבורן להופיע בסדרת תפקידים מרשימים בהם בסרטים "הבלתי נסלח"(60) מערבון מצויין של הבמאי ג'ון יוסטון בו כיכבה לצד ברט לנקסטר ו- היא כיכבה בסרטו בסרטו של וויליאם ווילדר "שעת הילדים"(61) לצד שירלי מק'ליין ו- ג'יימס גארנר.

שנת 61 היית השנה הגדולה בחייה של הפבורן, היא לוהקה לתפקיד הראשי בסרטו של בלייק אדוארדס כ- הולי גולייטרי, בחורה רווקה, חולמנית החייה על חשבונם של גברים ומחפשת גבר עשיר להתחתן איתו, בסרט הקלאסי "ארוחת בוקר בטיפאני"(61) על פי רב המכר מאת טרומן קפוטה. תפקידה של הפבורן כהולי החולמנית ובעלת הטעם המופלא בביגוד, הפכו את הפבורן לכוכבת אפילו עוד יותר גדולה ממה שהיא הייתה, וסגנון לבושה בסרט הפך לשם דבר ולמכתיב אופנה בשנות ה- 60, והפבורן הפכה לא רק לשחקנית פופולרית אלה גם לסמל ולמכתיבת אופנה.

"ארוחת בוקר בטיפאני"(61) זכה להצלחה גדולה מאוד בכל העולם, והיה מועמד ל- חמישה פרסי אוסקר וזכה בשניים, כאשר אחד מהם הוא על הפסקול הטוב ביותר עם הנעימה "מון ריבר"(MOON RIVE ) שהפך לאחר מכן לשיר מפורסם ששרו מיטב הזמרים בהם פרנק סינטרה ו- אנדי וויליאמס.

בהמשך שנות ה- 60 לאחר הצלחת הענק של "ארוחת בוקר בטיפאני"(61) המשיכה הפבורן את רצף הופעותיה בלהיטים מוערכים ומצליחים, היא כיכבה לצד קרי גרנט המזדקן בסרטו של סטנלי דונן "חידון בחרוזים(63), היא כיכבה לצד וויליאם הולדן בקומדיה הרומנטית המהנה "נוצצים בפריז"(64), היא נבחרה לגלם את דמותה של אילזה דוליטל במחזמר המפורסם של הבמאי ג'ורג' קיוקר "גברתי הנאווה"(64) שהיה מועמד ל- 12 פרסי אוסקר וזכה ב- 8 פרסים (אגב לתפקיד הראשי בסרט כולם חשבו שילהקו את השחקנית הבריטית ג'ולי אנדריוז שכיכבה בהצלחה גדולה במחזה בברודווי, אך הפבורן שהייתה כוכבת גדולה מאוד לוהקה לתפקיד הראשי ולמרות שהיא הקליטה את השירים בסרט בקולה, בסופו של דבר לא נשמע קולה בסרט אלה של זמרת בשם מרני ניקסון), היא כיכבה לצד פיטר אוטול בקומדית הפשע הקלילה "איך לגנוב מיליון"(65) בבימויו של וויליאם ווילר ו- היא כיכבה לראשונה בחייה במותחן המצויין של טרנס יאנג "בודדה באפלה"(67) בו גילמה תפקיד של אישה עיוורת המוצאת עצמה נלחמת על חייה מול חבורת שודדים. על תפקידה בסרט "בודדה באפלה"(67) הייתה הפבורן מועמד לפרס האוסקר (אך לא זכתה).

לאחר שני עשורים רצופים בשורה של תפקידים גדולים ומוצלחים בסרטים רבים שהפכו לקלאסיקה והקנו לה מעמד של כוכבת על, החליטה הפבורן במפתיע לפרוש מהופעה בסרטים ולהתמקד בגידול בנה. לאחר מספר שנות נישואין (השניים היו נשואים 14 שנה) לשחקן/במאי מל פרר, השניים התגרשו (בעיקר בשל בגידותיו של פרר), ולאחר רומן עם גבר נוסף, השניים התחתנו, והתגרשו לאחר מספר שנים. מהרומנים הידועים שניהלה הפבורן ידועים בעיקר שניים, האחד עם אלברט פיני שלצידו כיכבה בסרט "שניים לדרך"(67) ועם השחקן וויליאם הולדן עימו הופיע הפבורן בסרטים "סברינה"(54) ו- "פריז הנוצצת"(64).

בשנת 76 לאחר תשע שנים בהם לא הופיע בשום סרט, חזרה הפבורן לככב בסרטים (סרטה הראשון בו כיכבה היה לצד שון קונרי בסרט "רובין ומריאן"(76) שלא זכה להצלחה גדולה במיוחד), אך לא הצליחה לחזור למעמדה ככוכבת גדולה היא הופיעה בעוד 3 סרטים קולנוע וסרט טלוויזיה אחד (סרטים אלו לא היו מוצלחים במיוחד), ובתפקיד מישנה קטנטן בסרטו של ספילברג "לנצח"(89), אך את מיטב זמנה היא השקיעה בעיקר בהתנדבות ובהתרמות ובהיותה שגרירת רצון טוב מטעם יוניצ"ף ויצאה לגיוס כספים ותמיכה בילדים בכל העולם וביקרה רבות בארצות נכשלות ובעיקר באפריקה ובאסיה שם התקבלה באהדה רבה, וניסתה בשל היותה מפורסמת לנסות ולהתרים כספים ולשפר את חייהם של המקומיים הנזקקים. בשנת 1993 נפטרה הפבורן ממחלת הסרטן.

חשיבותה של הפבורן בדפי ההיסטוריה הקולנועיים והתרבותיים חשובה מאוד. מעבר לכך שהיא הייתה כוכבת קולנוע גדולה שהופיע בכמה מהסרטים הגדולים והאהובים ביותר בכל הזמנים (ושימו לב לרשימה החלקית: חופשה ברומא, סברינה, פנים מצחיקות, אהבה אחר הצהריים, ארוחת בוקר בטיפאני, חידון בחרוזים, גברתי הנאווה), ובכך שהייתה מועמדת לפרס האוסקר 5 פעמים וזכתה בפרס פעם אחת כשחקנית ראשית (חופשה ברומא) ופעם אחת על מפעל חיים (בשנת 93 היא זכתה בפרס אך הייתה חולה מכדי להגיע לקבל את הפרס) והיא הייתה מועמדת ל- 9 פרסי גלובוס הזהב וזכתה בפרס שלוש פעמים (על תפקידה בסרט "חופשה ברומא", פעם אחת על היותה השחקנית האהובה ביותר בעולם בשנת 55 ופעם אחת על מפעל חיים בשנת 90) והיא זכתה בפרס האמי על תפקידה בתוכנית "גני העולם עם אודרי הפבורן" (93), חשיבותה היא גם בהיותה מכתיבת אופנה ואייקון תרבותי, בעיקר בשל סגנון לבושה בסרט "ארוחת בוקר בטיפאני"(61) בו באחת הסצינות הידועות בסרט היא לבושה בשמלה שחורה, שרשרת פנינים ומשקפיים שחורות גדולות, סממנים שהיו לשיא האופנה בשנות ה- 60 (כזכור מכתיבת האופנה הגדולה של אותו העשור הייתה ג'קי קנדי-אונסיס שהזכירה במדיה רבה את סגנון לבושה של הפבורן), חשיבותה הנוספת היא בהתנדבותה חסרת הפשרות עבור העוני, הפבורן ידועה מאוד בתמיכתה בעניים ובהתנדבותה הרבה למען נזקקים ועניים (דבר שממנו סבלה בזמן מלחמת העולם השניה) והיא ביקרה במשך השנים בארצות רבות, התרימה כספים רבים וזכתה בפרסים ותארים רבים על עזרתה לחלשים. הפבורן הייתה ידועה כאישה צנועה מאוד.

מבין הסרטים בהם כיכבה הפבורן ניתן למצוא את הסרטים הבאים:

- תינוק מונטה קרלו (51)

- חופשה ברומא (53)

- סברינה (54)

- מלחמה ושלום (56)

- אהבה אחר הצהריים (57)

- פנים מצחיקות (57)

- סיפורה של נזירה (59)

- אחוזות ירוקות (59)

- הבלתי נסלח (60)

- ארוחת בוקר בטיפאני (61)

- שעת הילדים (61)