כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      21/9/09 19:41:
    תודה עבור המלים החמות ועידוד atw.
      20/9/09 19:40:

    כתיבתך משובחת!
      17/9/09 16:17:
    זה כמעט הסוף עליזה'לה, אם אוסיף יהיו קטעים מאמצע, כמו פלאש בק.
      17/9/09 15:29:

    לאט ... מתחבר לאט ומורכב ... אמשיך לעקוב

    ש נ ה ט ו ב ה .

    0

    המהפך – "סופת קיץ" - קטע

    4 תגובות   יום שלישי, 15/9/09, 18:13

    כשבוע לאחר מכן התארחה אראלה פעם נוספת אצל אחותה הצעירה בלוס אנג'לס לסוף שבוע ארוך. הצורך לדבוק בשארי בשרה ובצאצאיהם גבר לאחרונה על שאר מאווייה. מסיבה בנאלית ושכיחה ביותר; לאחר ישיבה מייגעת בת כחמש שעות ביום שני האחרון, בה נוכחה לדעת בתבונתה עד כמה אין היא מתאימה לעמוד בראש ארגון אדיר שכזה, התאגיד השייך לה עתה. וכך ללא התנגדות וללא שמץ של מרירות או אכזבה, קיבלה על עצמה אראלה את עצת מועצת המנהלים של התאגיד – להסתפק בנשיאות כבוד ולמנות את ממלא המקום של בעלה המנוח, ג'ק שלזינגר למנהל הכללי בפועל. היא העדיפה להסתפק בזכויות שמועצת המנהלים הרעיפה עליה, וליהנות מרווחי התאגיד ללא כאבי ראש, שעה שאחרים מוכשרים ממנה ינהלוהו עבורה. מטוסו הפרטי של בעלה שעמד כעת לרשותו של המנהל הכללי החדש, הוסיף לשרתה בכל עת שהזדקקה לכך ומשאר היתרונות שעמדו לרשותה, כולל הלימוזינה עם נהגה הפרטי לא קיפחוה. במוצאי שבת ישבה אראלה בחברתם של אחותה וגיסה שוב במסעדה האיטלקית "זוקה ריסטורנטה" בלב העיר,  מושא הערצתם של אחותה הצעירה וגיסה; לא המזון שהוגש שם כה משך את ליבם כמו המוניטין של מסעדה זו, וציבור הסלבריטיז שנהג לסעוד בה.  אולם רצוי לציין למען האמת, כי מלבד ערב זה והפעם הקודמת בה ביקרוה שתי האחיות, זכו אחותה וגיסה לבקרה ולסעוד בה פעם אחת בלבד.

    כניסתם לאולם המסעדה, הובלתם לשולחן השמור עבורם, בעוד זוגות עיניים רבות סוקרות אותם בעניין רב, ריגשו מאוד את וויוי ובעלה. אראלה כלל לא התייחסה לרחש הקל שעלה מציבור האורחים שהיה רב למדי בשעה מעט מאוחרת זו; ולאחר שהתיישבו במקומותיהם בסיועם של צמד מלצרים, סקרה במבט משועשע את פניהם הנרגשות של אחותה וגיסה. עבורה המהומה הקלה הזו שכניסתה עוררה, לא הייתה אלא מטרד שנאלצה להסתגל אליו. חלפו עוד דקות מספר עד שפגה ההתרגשות שאחזה באחותה הצעירה בפרט, גם המלצר שנועד לשרתם, העיון בתפריט ובחירת המנות סייעו בכך; אולם מובן שלא הרבו בדברים, ומלבד העניין הקולינרי לא החליפו מלים נוספות ביניהם. רק בתום הארוחה ולאחר שחלק ניכר מהאורחים פרש, נותר שולחנם כאי בודד בקרב זוגות בודדים שישבו סביב במרחק מה, החלו השלושה לגלגל שיחה בעברית בשפה רפה – כמו חששו שמא יגיעו הדיה  לאוזניים בלתי רצויות, שמא יבחינו במוצאם. את עובדת פרישתה ספרה להם אראלה בביתם עוד ביום האתמול ואף על כך שלפי שעה לא יעברו מזרחה רמזה. עתה עסקו בהרחבה בעתידו של איציק גיסה. ובעוד שניהם האזינו לה בקשב רב, הסבירה להם אראלה כי הרעיון לצרף את איציק למועצת המנהלים היה בלתי ריאלי לחלוטין. טעות הערכה קלה שלה לדאבונה. ואם כי היא בעלת התאגיד ועל אף כוחה גם בנשיאת כבוד בלבד, אין היא יכולה להפוך סדרי עולם. חברי מועצת הנהלים היו אנשים שצברו ניסיון בתפקידים בכירים ונכבדים בתאגיד במשך שנים רבות, בטרם הגיעו למעמד הנכבד הזה – לא היה שום מקום להניח שניתן היה לצרף לחוגם אדם חסר ניסיון שזה עתה החל את צעדיו כמנהל חברת בת, כדי שיעשה צעדיו הראשונים בלימוד ורכישת ניסיון תוך כדי ביצוע תפקידו כחבר מן המניין בחבורה המכובדת הזו.  את הידיעה הזו קבלו אחותה וגיסה בהקלה רבה, הם עוד לא התאקלמו כראוי בלוס אנג'לס, והיו להם חששות רבים מפני השינוי הפתאומי והלחצים הצפויים בעקבותיו. כך שמלבד כמה כחכוחי גרון שהשמיע איציק והעידו על מבוכתו הרבה, לא ששו שניהם להרחיב דיבור בנושא עדין זה. גם אראלה חשה באי נוחות מסוימת, שהרי הייתה זו פזיזות רבה מצידה להעלות הצעה שכזו, הצעה שאינה ניתנת למעשה להגשמה. חלפו מספר שניות מביכות נוספות בדומיה תוך כדי גמיעת הקפה, בטרם וויוי התאוששה.

    'מה עם יוסקה ונערת הליווי שלו? על הפרויקט הזה לא וויתרת אני מבינה...'

    'זה פשוט לא יכול לצאת לפועל.' השיבה אראלה בעוד הפעם היא זו המכחכחת בגרונה הפעם.

    'בגלל הפרישה והגבלת סמכויותייך?'

    'גם העניין הזה וגם כתוצאה מסיבה טרגית, והעדפתי לא לקלקל לכם את התיאבון בגללה. האמת, הייתי שמחה לו זה לא היה מעניין אותך כל כך.'

    'מה פה כבר טרגי, האם הוא סרב להזמנה שלך?'

    'וויוי את מדברת כאילו שאת לא מכירה אותי, אם אני אומרת טרגי אני לא מפריחה מלים באוויר סתם ככה.'

    'בסדר אז תסבירי את עצמך.'

    בבוקר יום חמישי האחרון קבלתי דיווח מהארץ, מהאדם שטיפל בנושא הזה מטעמי או מדויק יותר לומר מטעם התאגיד; דיווח מאוד לא נעים, מסתבר שערב קודם לכן לאחר שיוסקה וסמדר, זה דרך אגב שמה של האישה הצעירה הזו, נסעו שניהם במכוניתו של יוסקה ברחוב בן יהודה. ברמזור של פרישמן נעצר ליד הרכב שלהם אופנוע עם שני רוכבים, נהג האופנוע נקש על החלון של יוסקה כאילו שהוא רוצה לשאול אותו משהו, ואיך שיוסקה פתח את החלון רוכב האופנוע השני ירה בראשו של יוסקה כדור אחד במצח...'

    'מה את אומרת? ברחוב בן יהודה בתל אביב? אני לא מאמינה!' פרצה וויוי לדבריה, איציק החוויר, הזדקף בכיסאו, ונעץ באראלה זוג עיניים מבועתות.

    'כן מה שאת שומעת, גם אותי זה זעזע. מה אני אומרת, זה פשוט החריד אותי.' הוסיפה ומיד השתתקה.

    'אבל למה, מה פתאום...?'

    'מהמעט שהספיק אותו אדם לברר, ייתכן שהייתה זו פשוט טעות בזיהוי. יש שם מלחמות עבריינים רציניות ומישהו חשב שיוסקה הוא האדם שהוא נשלח לחסל, אז הוא דפק לו כדור בראש באקדח עם משתיק קול; ועד שמישהו  בכלי הרכב הסמוכים או ברחוב קלט מה קורה, שני הפושעים האלה פנו שמאלה והצטרפו לזרם התנועה לכיוון רחוב הירקון – והם פשוט נעלמו, איך אומרים באנגלית הפכו לאוויר דק.'

    'ולה לא קרה כלום?' התעניין איציק שהתעשת מעט.

    'היא התעלפה ואני לא מתפלאת, היא כוסתה בדמו וברסיסי גולגלתו ומוחו של יוסקה. פינו אותה לאיכילוב והיא העבירה שם את הלילה. הנציג שלנו ניסה לברר את כל הפרטים מבלי להמתין להוראות מאתנו, בכל מקרה היינו מורים לו לעשות זאת; אך הוא  לא מצא אותה כבר ביום חמישי, כלומר למחרת האירוע. הוא רצה כמובן לתחקר אותה, אלא שהיא פשוט הסתלקה בלי להשאיר עקבות...'

    'מה זה משנה? הרי גם אם יוסקה היה נשאר בחיים לא היית מזמנת אותם, הדברים השתנו.'

    'אני מבינה וויוי שהעבר שלה עדיין מטריד אותך.' השיבה לה אראלה לאחר דומיה קלה של מבוכה. 'נכון זה ירד מהפרק. הייתי צריכה להודיע לו ודחיתי את הקץ, לא היה נעים לי...' התוודתה אראלה בגילוי לב נדיר שהפתיע את אחותה הצעירה וגיסה. 'מותו הטרגי מבחינתי פתר לי בעיה קלה של אי נעימות, אני מודעת לכך שזה נשמע מאוד ציני. הייתי כמובן מעדיפה שזה לא היה קורה והוא היה ממשיך לחיות... הייתה לי הערכה רבה אליו ולא הייתי מגדירה את אי הנעימות הקלה, הכרוכה בהבאה לידיעתו כי העניין לא רלוונטי יותר כבעיה שהייתי מתקשה להתמודד עמה.'

    שוב נפלה דומיה קלה מעצם העובדה שעלה עניין מותו של אדם מוכר, וכן מפתיחותה הבלתי רגילה של אראלה, שהדהימה אותה עצמה לא פחות מאשר את וויוי ואיציק. 

    'הקפה שלהם מעולה, זמני את המלצר שיביא לנו קנקן של קפה טרי.' העירה אראלה לאחותה הצעירה, קוטעת את הדומיה שכפתה עליהם תוך התנערות נחרצת מהפרץ הרגשני שסחף אותה לרגע קל, וכלל לא התאים לתדמיתה.

    'אבל הרוב כבר עזבו והם בטח מצפים שגם אנחנו נפנה את השולחן.'

    'אני לא חושבת שזה מטריד לא את הבעלים ולא את עושי דברם. הם יודעים טוב מאוד מי אני, וזוכרים את הטיפ שהשארתי להם בפעם הקודמת.'

    בעל כורחה הפנתה וויוי את פניה לעברו של המלצר הקרוב ביותר לשולחנם; והאחרון להפתעתה קלט היטב את המסר שהקרינו פניה, שש לשרתם בחיוך אדיב ושב מיד עם קנקן קפה מהביל וטס עמוס בדברי מאפה.

    'את זוכרת את תלמה, הבריאה הזו שהבנים בתנועה התפעלו ממנה?'

    'את עד כמה שזכור לי לא התפעלת ממנה במיוחד.' ציינה וויוי, משיבה לאחותה באותה המטבע.

    'נכון לא חיבבתי אותה. טוב, מה כבר ידענו אז, היינו ילדות. אבל לא תאמיני היא התקשרה אליי לפני שלושה ימים. כנראה השיגה את מספר הנייד שלי מיוסקה. מסתבר שהיו לה ולבעלה קשרים הדוקים עם יוסקה ונחמה. היא התקשרה אליי מרומניה, היא נמצאת שם בשליחות עם בעלה.'

    'היא זו שסיפרה לך את מה שקרה ליוסקה?'

    'היא סיפרה לי?!? מאיפה היא יכלה לדעת, אני היא זו שסיפרה לה. ואם הייתי יודעת מראש איזו התקפת בכי היסטרית מותו הטרגי גרם לה, לא הייתי מספרת לה.'

    'מה ברצינות? נכון שכל הבנות בחוג שלכן העריצו אותו, את בעצמך סיפרת לי בשעתו וגם היית החברה שלו – אבל בכי היסטרי, היא עוד הייתה מסוגלת להמשיך לדבר?'

    'לקח לה כמה שניות להתאושש ודיברנו לפחות שעתיים.' השיבה לה אראלה בבת צחוק.

    'רק נשים מסוגלות לשבת על הקו שעתיים...' פלט לבסוף בחוסר סבלנות איציק, בעלה של וויוי. השיחה בין רעייתו לאחותה שעסקה בפרק הזמן אשר מבחינתו היה עלום לחלוטין, תוך התעלמות מקיומו באותן דקות תסכלה אותו, אף מעבר לאכזבה שהנחילה לו אראלה בליל אמש.

    'יצחק...' גערה וויוי בבעלה בבעתה.

    'גם יש גברים כאלה,' ציינה אראלה בשקט נפשי רב. היא כלל וכלל לא נפגעה ואף הבינה את תסכולו וסלחה לו. 'בפעם האחרונה שראיתי את תלמה זה היה בחוג בצריף של התנועה, לפני כמה עשורים טובים והיא סיפרה לי הפעם דברים מדהימים – הייתי כומר הווידויים שלה ניתן לומר. בנם הבכור נפל בששים ושבע והייתה לכך השלכה שלילית, הדרגתית אומנם על חיי המשפחה שלהם. היו בעיות התבגרות עם הבת הצעירה שיוסקה מסתבר סייע במידה רבה לפתירתן, אך היא לא ירדה לפרטים. בכל אופן מעבר לצרות הללו, נודע לה די מאוחר שבעלה מנהל רומן עם המזכירה שלו... נו אז היא טוענת שהיא ניהלה רומן עם יוסקה זמן קצר אחרי שנחמה נפטרה. זה נראה לי מוזר מאוד, שהרי היא עם הגוף הדשן שלה לא הייתה מעולם כוס התה של יוסקה. אבל גם אם היה לה רומן או זו בדיה שנועדה אולי תת-הכרתית לפגוע בי, משום שאני הצלחתי והיא נכשלה – זה ממש לא רלוונטי. לא אלאה אתכם בפרטים אבל לכל הסיפור שלה המשתלב עם המוות של יוסקה, יש השלכה ישירה על התדמית הנוכחית של החברה בארץ. על ההתנערות מערכים, התנוונות מוסרית, סיפורי השחיתות של נבחרי הציבור והפשע הגואה; כך שמוטב שתשתחררי מהגעגועים שלך לארץ וויוי, אין לנו לאן לחזור.'

    'וכאן יותר טוב? אני לא מדברת על רמת חיים שאפשר להשוותה רק עם העשירון העליון בארץ; אבל גם לפה זה מגיע ומי מבטיח שהזוועה הזו של מגדלי התאומים לא תימשך? הרי כל יום צצים בכל חור פה מסגדים חדשים.' 

     

     

    © חיים קדמן 2007 – כל הזכויות שמורות

     

     

    דרג את התוכן: