זו היתה הפעם הראשונה שארזתי ת'כלבה ויצאתי לכביש המערכת.

שנים שלא יצאתי לשם לבד למרות שזה המקום האהוב עלי ביותר.

שתינו התנענו בקושי, בכל זאת רק לפני שנה פלוס ילדתי וזה הביא לי המון המון פלוסים רזרבים, בעיקר באיזור ה...מה אני מחמיאה לעצמי כאילו שהיו איזורים שנשארו דקיקים וענוגים.

בקיצר שתינו כלבת ואשת המרשמלו, יצאנו לכביש המערכת ו...אחחחחחחח היה נפלא לרוץ, ככה בסולו בין הרים ובין סלעים.

אני מכורה לתחושה הזו של המאמץ, להזעה, להאדמה, לדופק העולה ולניסיון להגיע ל C, ההוא שכמעט גורם לעילפון ודי נושק לעירפול חושים.

מה עשתה נסי הכלבה הסרחנית? החליטה לקחת את תחושת החופש שאפפה אותנו לאקסטרים חדש, לנצל את מצבי הפיזי העגום ולנגוס במנה היפה, הריחנית והמבריקה שרק שניה לפני כן סיימה להפריש.

את זאת גיליתי לאחר שעשיתי יוטר עצבני כשזו נעלמה לפתע. כנראה שיש לי כלבה מודעת לאיכות הסביבה, היא בקטע של מיחזור אורגני.

לא מספיק שגם כך כבר לא נשארה לי נשימה רבה (מקסימום איזו תחולת חמצן שאפשר לשאוף דרך קשית), את שארית הנשימה הייתי צריכה לבלות בניחוחות אקזוטים של הבל פיה.

מאז שחזרנו חלפו כשעתיים וחצי שלוש, נסי עדיין מווסתת נשימה, מצבה יציב ולא נשקפת סכנה ממשית לחייה ואילו אני מצבי כהרגלו לא יציב ובשל האדרנלין שעדיין מנשב מעלי ומצדדיי אני בלתי מזיקה בעליל ואפילו יעילה.

וכשאני יעילה אני מנצלת כל טיפת אנרגיה, כי חוק שימור האנרגיה מאוד מאוד חשוב לי ולכן כבר הספקתי להכין קצת פנקיקים, לתלות כבסים, לשים רובע חדש בין מרצפות האמבטיה, לצבוע את החדר העתיד להיות משרדי, לצבוע שיער, לקצץ אותו עד לעורף, לגדל אותו עד המותן ולבסוף גם לטוס לשופינג בלונדון ולחזור....כן כן כל זאת עשיתי היום אחרי הריצה.

יתכן שאני צריכה פשוט ריצת הדרן בכדי לאבד קצת אנרגיות ואולי פשוט...טוב חייבת לסיים, הולכת לבדוק לנסי דופק, הפרווה שלה החווירה.