אף אחד לא מצלם את התחת שלו ב מדפסת משולבת

 תמיד בסרטים אנשים מצלמים את התחת שלהם במכונת צילום. אף פעם לא הבנתי את הקטע אבל נורא רציתי גם להיות בקטע מופרע כזה שאנשים עושים דברים מטומטמים. מעניין אם ההורים שלי עשו דברים כאלה. עכשיו כששניהם עובדים במשק אני בספק אם היה יצא להם להתקל ב מכונות צילום, מקסימום מדפסת משולבת במזכירות.

 עכשיו כשאני חושב על זה, מרגיש לי נורא מוזר לחשוב ככה על ההורים שלי.  נראה לי שבתור ילד קיבוץ  הקשר שלי עם ההורים לא היה כמו קשר של ילדים בעיר זה סוג של הורות אחרת כזאת. אולי בגלל זה עולות לי מחשבות כאלה עליהם.

ההורים שלי הגיעו לקיבוץ שנתיים אחרי שנולדתי. היה להם משרד יחסי ציבור קטן בתל אביב. הם תמיד אומרים שאחרי שנולדתי הם רצו להוציא אותי מכל הבלאגן של העיר ולגדל אותי במקום רגוע. זו הגרסא הרשמית אבל נראה לי ששמעתי את סבתא שלי פעם אומרת לאמא שלי באנגלית מה שלום בעלך העקר. מצחיק העניין הזה עם אנשים ששוכחים באיזו כיתה לומדים אנגלית ומרשים לעצמם לברבר. בכל אופן נורא הציק לי העניין הזה מזתומרת אבא שלי עקר. מאיפה אני צצתי? אמא שלי בגדה בו? לא הגיוני. כל מי שרואה אותה ביחד חושב שהם זוג מושלם. אולי אני מ תרומת זרע ? זה מסביר למה אני היחיד במשפחה עם עיניים ירוקות.

כששאלתי את אמא שלי היא חיבקה אותי ואמרה שהיא אוהבת אותי ושאבא שלי הוא אבא שלי וזהו. חצי שנה אחר כך כשחזרתי מה סאמר סקול הם סיפרו לי את האמת. התחלתי את החיים שלי בתוך מבחנה שמישהו מילא באמצעות פלייבוי ב בנק הזרע. מעניין אם האבא הביולוגי שלי צילם פעם את התחת שלו במכונת צילום.