אגדת שלגייה ויעלת החן מחול סוער של בלרינה דגולה, עם אותו המקרטע בשתי רגליו, נקטע לו באיבחה של רגע..... ההמון הסואן צבא על פיתחם ,שאגה פילחה את הריק, ולא נותר בידם אלא להאנח אנחה עמוקה... רגעי קדרות וצחוק ,מחשבות עליזות ונוגות נתערבבו להן יחדיו, רוח תזזית אחזה בשניים במקום ריבצם דמעה זלגה על לחיו, שריריו השתרגו להם בלהט ותשוקת הרגע רגע של שתיקה,זיעה קרה לחלוחית והבל פיות לוהטים. רגעים של מבוכה חצים שנורו מסביב ללא אבחנה חץ מחודד אחד לא פסח על המטרה ים, שמיים, רבבות של כוכבים מחזה מהוה ומרוצד בצבעים חסרי גוון בינות לשכינה נתגלתה במערומיה אותה נסיכה ענוגה כאיילה המתעוררת באמצע הצייה במילמולה השקט והלא בוטח נשמע רפרוף מהוסס...לבן ..סוס...אביר ומייד דממה המקרטע אל יצועו דידה נצבט ליבו נותר עם זיעה קרה אגדה שהייתה באמת אגדה ככל האגדות אחריתן בידי הסופר או המשוררת.... ידיים ענוגות ועלומות א |