
רגע
רגע אחד לפני, שמפנה מקום מרווח ומואר, לקראת השנה החדשה המתדפקת על שערי ליבך המשתוקק...
רגע אחד לפני, שאני אוספת וחובקת אלי את כל אותם הרגעים היפים, כל אותם הדברים הטובים בי, בסובבי, ביקרים הקרובים (כן, גם אלה הוירטואליים מבניכם כאן בקפה, שנכנסתם לי היישר ללב ) ונוצרת כצידה מזינה להמשך המסע.
אני מבקשת להיפרד מדמות הנער והחייל הזך הזה, הנבטת אלי מתמונות הימים האחרונים. אסף רמון (תמיד קשה היה לי להוסיף את הצירוף ז"ל לשמות בני אדם ובעיקר כשמדובר בחיים כה צעירים ) – כל כך אהבתי ועדיין, לאהוב את אביך אילן רמון. האסטרונאוט הישראלי הראשון, פורץ הגבולות והדרך בכל קנה מידה אנושי.
כל כך אהבתי לשאת עיניים ולהיצמד לדמות של הישראלי הזה, המייצגת עבורי ועבור רבים מאיתנו את כל מה שטוב ונקי ויפה באמת בחברתנו, באדם.
אדם שצניעותו, תום ליבו, כנות כוונותיו וחיוכו המלא – החף מאינטרסים זרים או צרים או כאלה או אחרים – עמדו ביחס הפוך או אולי ביחס הישר והישיר ביותר לעושר ידיעותיו, חתירתו למצוינות אישית, יכולת הנתינה למען כלל החברה (תוך מודעות מלאה לסיכון ) והישגיו פורצי הגבולות.
כן זה האדם, שלקח עימו ל"קולומביה" ספר תנ"ך, את דגל המדינה ודגלים נוספים ואת הפריט בעל הערך – ציור של פטר גינץ, נער בן 14 שנספה באושוויץ. זה הישראלי והאדם, המודע היטב מאין בא ולאן מועדות פניו.
אדם שעל כל הישגיו המרשימים, השכיל להביט בעיני ילד מאוהב, בעיני זקן חכמות ולהתאהב מחדש בכדור הארץ שלנו ולדעת, עד כמה הוא היחיד שיש לנו, אם חפצי חיים אנו.
אקולוגיה במובנה האנושי הרחב.
מה הפלא אם כן, שאסף רמון , שגדל וינק מתשתית ערכית מוצקה שכזו, ביקש והפך להיות לממשיך דרכו של אביו, בדרכו שלו.
ביום בו הכה בשנית השכול בבית משפחת רמון אמרה בתי " החיים של אבא שלו, קבעו גם את גורלו של הבן" - אמירה מצמררת. ובאמת, אילו אפשרויות ריאליות היו לאסף, באהבתו את אביו אם זו הייתה הדוגמא האישית על ברכיה התחנך ?! ולכן הכאב אז, כשהאב אילן נהרג באסון המעבורת והכאב עתה על מות הבן, צורבים ונוגעים בבשר החי של רבים מאיתנו. רבים כל כך, המבקשים להתרפק על הדמות הזו של הישראלי, שאנו כל כך אוהבים לאהוב , כל כך גאים בה וכל כך כואבים את אובדנה. אחרוני המוהיקנים, היפים שבבנינו זו התחושה. ואולי במותם המיותר להחריד ציוו לנו את החיים, את אי הוויתור לעצמנו עם פרוס השנה החדשה על חברה ערכית. חברה סובלנית, שערכים של נתינה ועזרה חפה מאינטרסים, אדיבות וחמלה אינן מילים גסות בה. ודי אם כל אחד או אחת מאיתנו יעשה בחלקת ה' הקטנה שלו, במערכות היחסים והמעגלים השונים אלייהם הוא משתייך עם הרבה יותר הבנה ורגישות והתבוננות מעבר לצרכים האישיים.
ולמען כל מי שנזקקים לדחיפה קלה ועידוד וחום וחיוך, על – מנת שכולנו נהייה יותר חזקים, יפים ובריאים.
שנה טובה באמת לכולנו
ויהא מותם של אילן ואסף רמון ז"ל -
אב ובן בן ואב,
נר לרגלינו, למה שאפשרי לנו כחברה ולכל אחד ואחת מאיתנו. איש, אישה לפי דרכו, דרכה.
ממני יעל פריאל. |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צמררת אותי יקירה
שתהייה רק שנה טובה.
לפעמים אין מלים.
לפעמים זה נפלא שמישהו אחר
מביע אותן בשבילנו. בשבילי.
ועשית את זה נפלא ומרגש.
אפרת
*
מרגש
כתבת נפלא, יקירתי
שנה נפלאה שתהיה לך,
אוהבת,
אני
יעלי, ברגישות כה רבה נגעת בלבי .
שנה טובה לך ולמשפחתך .
ליאורה
וכמו תמיד מרגשת
מקסימה את
חברה ערכית. חברה סובלנית, שערכים של נתינה ועזרה חפה מאינטרסים, אדיבות וחמלה אינן מילים גסות בה.
מרגשת את.
השבוע עברו לי מחשבות דומות.
כולנו ריקמה אנושית אחת
וככל שנהיה יותר קבוצה, יותר
חברים, יותר נחמדים ותומכים
האחד לשני, כך יהיה לנו נעים יותר
במעגלים המתרחבים של חיינו.
שנה נפלאה יעל, על כל המשתמע מכך.
מילים מרגשות כתבת
ולא נותר לי אלא להסכים עם מילותייך
ולהרכין ראשי בצער עקב האסון הזה.
יהי זכרם ברוך
מי יתן ותכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה
אוהבת'ך ומאחלת לך שנה טובה
זהבית
כתבת בצורה מרגשת יקרה שלי!
כל השבוע אני מסתובבת עם הידיעה וההשתהות על צמידות הגורל בן האב ולבן וחושבת...
שנסתרות דרכי החיים ואולי הליכתם בשיא התהילה משאירה לנו מסר או הירושה, שלהיות
היפה שבאדם אינו מבטיח אומנם חיים ארוכים ובטוחים אבל מבטיח חיים מלאים
עם מסר שהטוב אינו תלוי בדבר, שהטוב הוא הטוב , הוא הטוב... ויש בו ניצוץ אלוהי תמיד,
יהיה זכרם ברוך
ולך יקרה שלי שנה נהדרת ונפלאה,עם יצירה ועשייה ,
אור ואהבה, ושתדעי להעיף גבוה גבוה את משאלות ליבך וגם להתעופף עמן
אוהבת אותך
}{
עצוב וכואב על כל מי שהלך מאיתנו. כל חלל מלחמה, על מי שמצא את מותו בתאונת דרכים, ילד שנרצח על-ידי אביו, עצוב על כל אלה שהלכו מאיתנו והם רק בראשית חייהם....
יעלי היפה
רק את מסוגלת לכתוב כך ברגישותך הרבה
ללא מילים -
והלוואי ויבואו ימים אחרים
ימים טובים
תודה לך
היום קראתי בעיתון את שכתבה אסנת וישינסקי
לרונה רמון -
מכתב של אם שכולה לאלמנה ואם שכולה
קשה כל כך
שנה טובה לך ולגוזלית
ב"ה
יהי זכרם ברוך.
.
ולגבי השנה החדשה אצטט מדבריו של רבי שלמה קרליבך: (הרב המזמר):
.
"אם יש מישהו שאני אמור לפגוש בעולם הזה,
אנא אל תתן לי לחלוף על פניו".
,
שנה טובה ומתוקה יעל היקרה ביותר, לך, להורייך, ללירי, למשפחתך וגם לתותי הכלבה...
תודה יעלי למילותייך שהצליחו להגיע ללבי. כל השבוע הזה הרגשתי מאובנת מכאב. ההלם שהשתלח תפס אותי חזק, הבכי לוחץ בחזה.
זה מה שהצלחתי לכתוב כשהעצבות הזאת השתלטה עלי. פוסט מרגש שבא מהלב. הלוואי והחברה שלנו תסגל לעצמה ערכים של הקשבה לזולת, מסירות ונאמנות לדגל. יהי זכרם ברוך !!!
http://cafe.themarker.com/view.php?t=122470
כתבת מרגש יעל*
שתהיה באמת שנה טובה
לך ולכל עם ישראל.
תודה יעל על השיתוף היקר, הם גיבורים, הם נגעו בשחקים, זו הייתה דרכם וזה היה גורלם, גורל של מנצחים, בחייהם הם ניצחו את החיים.
שנה טובה ומוצלחת, שנת התפתחות והגשמה, שנה של אהבה, יצירה וסיפוק...
שי
תודה על מילים נוגעות חברה יקרה.
חשוב להפנים את המסר...
יעל,
כתבת נפלא ומאד מרגש.
אכן,כפי שכבר כתב שאולי נמרי
אילן ואסף הם אחינו גיבורי התהילה.
מקוה מאד שרונה רמון ומשפחתה
יתגברו על אובדנם כי גדול ורב הוא
והפעם הברק הכה,לדאבוננו,פעמיים באותו מקום.
מי ייתן ואילן ואסף רמון ז"ל
ימצאו מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה.
ת.נ.צ.ב.ה.
*
לא נשאר הרבה להגיד אחי פוסט כזה !!!
רק לאחל שנה טובה
אין לי כוכבים לרפד דרכם הנפלאה,
כתיבתך מרגשת ,
אני עדיין לא הצלחתי להוציא את זה ,
אחי
גיבורי התהילה