כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מִילוֹר

    על החיים, על אהבה, על אנשים, על מִילִים ועל אוֹר.

    ארכיון

    אנשים שאיבדו את הרגישות שלהם

    50 תגובות   יום חמישי, 17/9/09, 16:31

    אחרי שכתבתי לכם למה אני חושב שכולנו צריכים לדמיין לעצמנו את ההלוויה שלנו, החלטתי לפרסם עוד משהו שכתבתי פעם - וכואב לי מאוד. זה על אנשים שאיבדו את הרגישות שלהם.

     

    * נכתב ב-28/7/2009.

     

    אנשים שאיבדו את הרגישוּת שלהם מנציחים את הכאב; הם מנציחים את הכאב שלהם, בכך שהם גורמים לכאב נוסף אצל הסובבים אותם.

     

    יצא לי להיתקל באנשים מדהימים, שאני יודע שעמוק בפנים יש להם לב ענק, שיש להם פוטנציאל גדול ויכולת הכלה עצומה של להבין אחרים. אבל דברים שהם עברו, פגיעות שהותירו בהם צלקות - הפכו אותם לאדם אחר; אדם, שהאינטרס האישי שלו הוא היחיד העומד לנגד עיניו; אדם, שמוכן לעשות בשביל אחרים - אבל עד רף מסוים; כשזה כבר לא עומד בקריטריונים שלו - האחר מושלך הצידה, כי כבר לא שווה להתאמץ, לא שווה להשקיע, לא שווה להתמודד.

    אהבה אמיתית - אני מנסה להזכיר לעצמי - היא אהבה, שלא תלויה בדבר; גם כשהאדם שמולך סובל, גם אם הוא לא יודע להתמודד עם קושי, גם אם הוא נוהג בדרך שנראית לך כ"מקרה אבוד" - זאת לא סיבה לא להיות שם בשבילו, זאת לא סיבה לשים עליו פס, להפוך אותו ל"לא ראוי".

    אבא ואמא הרי יאהבו את ילדם גם אם פשע, חלילה, גם אם עשה טעות נוראית בחייו. אהבה אמיתית נמדדת ביכולת לקבל אדם בעיתות משבר וקושי - זאת לא חוכמה לקבל אותו כשנעים ונוח!

    חברים אנחנו בוחרים, גם בני זוג אנחנו בוחרים. אבל קרובי משפחה אנחנו לא. וגם אם כבר בחרנו בן או בת זוג - צריך לדעת איך לקבל את השוני, איך לעבוד על מה שמצריך עבודה. להתאמץ.

    כמובן, שאני מתכוון כאן אך ורק למצבים בהם הצד השני אינו פוגע בך. כי במצב כזה (ולא רק בפגיעה פיזית, אלא גם בפגיעה נפשית, שבאה ממקום של רוע ושל אכזריוּת) - אין בכלל התלבטות. להתרחק ומייד.

    אבל אם לא מדובר ברוע ובאכזריוּת, או ברצון מכוון לפגוע בך - אין שום סיבה להיעלב!

    כולנו שונים; לחלקנו ישנם חסכים או קשיי התמודדות, שנראים אולי לא רציניים / באים מפינוק יתר / נובעים מחוסר יכולת להתמודד, עד כדי פגיעה עצמית ודשדוש במקום - אבל זה לא אומר שמדובר באדם ללא פוטנציאל! דווקא אלה עם הקשיים היותר גדולים, עם ההתמודדויות היותר מאתגרות - יש בהם פוטנציאל אדיר לטוב.

    בעלי המוגבלויות והנכים הם הדוגמה הכי טובה שלי לאנשים עם קשיים, הראויים לכל שנייה של הבנה. יש לי אח מדהים בעל מוגבלות (בקרוב אכתוב עליו בפרופיל העיתונאי שלי - מוזמנים להצטרף ולהתעדכן) וחברים בעלי מוגבלות. והם בין האנשים הכי מקסימים שאני מכיר. ללמוד מהם - זאת זכות גדולה. ולכולנו יש מה ללמוד: הם מבינים דברים שאנחנו לא מסוגלים אפילו להבין.

    אנשים שאיבדו את הרגישות שלהם - בגלל חוסר מחשבה וחוסר איכפתיות, בגלל השפעה קטלנית של הסביבה, בגלל שניצלו אותם, בגלל שפגעו בהם, בגלל כפיות טובה, בגלל אכזריוּת, או סתם בגלל ציפיות לא ממומשות - יוצרים מעגלים חדשים של כאב ושל סבל (שמשפיעים על עוד מעגל, ועוד מעגל, ועוד מעגל...)

    אם אתה קורא אותי עכשיו, עצור רגע. האם זה גם אתה?!

    כמו שאני רואה את זה - האגו שלנו, בפעולתו הטבעית, מפענח כל אינטראקציה אנושית בחיינו במונחים של השקעה ותמורה. זה בא מהאהבה המוּלדת שבנו, אהבת העצמי. וזה לגיטימי. זוהי שְׂרידוּת. אבל זה מסוכן כשזה משתלט עליך לרעה.

    ממתי נהיינו כל כך קרים? ממתי הפכנו לכל כך אטומים ולבעלי לב של אבן?!

    אמנם אם נאכל - נקיים את גופנו, ואם נשמור על אורח חיים נכון - יהיה לנו סיכוי גדול יותר להרגיש טוב, אבל לא כל דבר בחיים נמדד במושגים של חשבון בנק!

    עצם המושג הזה, נתינה, במהותו הגבוהה ביותר, הוא טהור. נתינה אמיתית היא השקעה ללא תמורה (לפעמים רק ללא תמורה מיידית, ולפעמים ללא תמורה כלל - כי השקעה עם ציפייה היא אינטרס). אהבה של הורים לילדיהם (מה תינוק יכול לעשות עבור הוריו חוץ מלתת להם, מבחינה חומרית, את מה שכבר ישנו? מכירים את הסיפור על ילד קטן שהוציא מהמקרר מלפפון, עטף אותו בנייר מתנה, בא לאמא שלו ואמר לה "אמא, אני אוהב אותך - הבאתי לך מתנה!"...), עזרה לקשיש שנפל ברחוב (מישהו שעשה זאת יבקש מאותו קשיש את מס' הטלפון שלו כי "אולי בעתיד אני אצטרך אותך"?...), תרומה לאדם נזקק וכיו"ב (וכן, גם פרגון בתגובה לפוסט וכיכוב יכולים לבוא בדיוק ממקום כזה - ללא שום ציפייה לתמורה. אם מישהו מקבל ממך התייחסות - סימן שמגיע לו, וזה לא אמוּר להשתנות רק משום שהוא לא נתן לך את ההתייחסות שאתה חושב שמגיעה לך).

    ציפיות יש רק בכריות; בטח שמעתם את המנטרה הזאת. המון דברים בחיים שלנו אנחנו הורסים רק בגלל המילה הבעייתית הזאת, "ציפיות"; המון דברים. למה אי אפשר להתנתק לגמרי מהמילה הזאת? יש מילה טובה יותר ממנה, שאני אוהב; יותר נכון, צירוף של שלוש מילים: "לדון לכף זכות".

    תמיד יש צד שני. לפעמים אנחנו לא משקיעים מחשבה ב"מה הצד השני חושב". אולי הפעולה שלו (או אי-הפעולה שלו למענך, כי הרי ציפית לכך) נובעת ממקום של כאב / השפעה שלילית / חוסר ידע?

    סך הכל כואב לי על האנשים האלה, האנשים שאיבדו את הרגישות שלהם. בנוסף לזה שהם פוגעים באחרים, הם פוגעים גם בעצמם; הם מושכים אליהם - גם אם לא במודע וללא יכולת להבחין אפילו - עוד אנשים כמותם, עוד אנשים חלולים, שאיבדו את הרגישות שלהם. וזה יוצר מעגל קסמים נורא, מעגל שחובה עלינו לקטוע, שחובה עלינו להתמודד מולו ולתקן...

    אני מאמין בבני אדם. אני טוען שחוסר רגישוּת יוצר חוסר אנושיות עתידי. ומכאן, ההשלכות הן נוראיות.

    אני בוחר לתקן את מה שאני מסוגל לתקן

    אני בוחר לתקן את מה שיש לי השפעה עליו

    אני בוחר לתקן את עצמי.

    בכל אחד מאיתנו מסתתר איש קטן שאיבד את הרגישות שלו. לכל אחד יש מקום כלשהו בלב, שאיבד את תחושת המגע, שקהה, שחייב לקבל יחס מיידי של ריפוי, של תיקון.

    ואני טוען, שכדי לתקן, צריך להנציח את החיוב, את היופי; לא את השלילי ואת הכואב.

    נפגעת? נסה לשנות את מעגל הקסמים של הכאב והסבל. אל תצטרף לקבוצת-המוות של אנשים שאיבדו את הרגישות שלהם. התרחק מהמקום הפוגע ונסה לתקן, ע"י התחברות למקומות חיוביים יותר: לדון לכף זכות, למשל; ע"י התחברות לאנשים שמבינים אותך ואתה באמת חשוב להם, למשל.

    אל תנציח את הכאב, הילחם בו! הילחם בו באמצעות כלי האור האנושי (לא קיים בעל חיים עם פוטנציאל לשימוש בכלי הזה, שמתקרב אפילו לזה של האדם) היחידי הקיים בעולמנו -  נ ת י נ ה.

    כי נתינה = אהבה.

    אוהב אתכם, חבריי :)

    שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם!

     

    נ.ב: מי שעוד לא הוסיף את הפרופיל העיתונאי החדש שלי כאן בקפה - מוזמן בכיף. את רוב הפוסטים החדשים שלי (ואני מתעקש על כתיבה הבנתית. זאת המטרה המוצהרת של הבלוג שלי שם) פרסמתי ואני אפרסם שם, לפחות בשנה הקרובה, עד סוף לימודי העיתונות. אשמח מאוד לראות אתכם :)
    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/11 10:19:

      צטט: צביקס 2011-06-24 19:09:25

      wowאהבתי

      צביקה היקר!!!

      איזה כיף לקבל ממך תגובה :)

      המון המון תודה!

        24/6/11 19:09:
      wowאהבתי
        28/6/10 13:53:

      צטט: יהודית משה 2010-06-25 13:26:15


      בס"ד

                                               לערן הנחמד והיקר!

      מאת יהודית משה

       

       

                                     הנידון:אנשים שאיבדו רגישות!

      1. יש אנשים רגילים שלא יודעים איך לגשת לדבר ולהתקרב למוגבל.

      2. יש אנשים שחושבים שברגע שהם רואים מוגבל זו מחלה מדבקת.

      3. אנשים לא מבינים שזו הרגשה כואבת שהמוגבל מקבל יחס מאנשים כאילו הוא לא חברותי.

      4.הרבה אנשים קרובים או לא עוזרים למוגבל לא מבפנים הלב והוא חש בכך שעושים זאת לצאת מידי חובה וזה לא נעים.

      נ.ב. אנשים לא מבינים שמושכות של החיים לא בידם אלא בידי ה' התברך וה' התברך ורק לו יש יכולת כדי לבחון את האדם ולבחון בן טוב לרע.!!!

      חבל מאוד שאנשים רבים משתמשים עם המילה גאווה כי הגאווה לא תוביל לאף מקום.

      גלגל החיים של האדם מסתובב וצריך לעזור לאדם השונה ממנו כי אף אחד לא יודע מה יוליד יום.!!!

                                                               בהערכה יהודית משה

                                              

      יהודית יקרה!

       

      את צודקת, היום יש לא מעט אנשים שיש להם הרבה דעות קדומות וסטיגמות על בעלי מוגבלויות. במסגרת הפרויקט שעשיתי על עמותת שלו"ה והראיון עם אמא לילדה עם פיגור שכלי, התוודעתי לעובדה המזעזעת ש-50% מהישראלים חושבים שילד מפגר הוא סכנה לציבור.

      אבל אני באמת חושב שזה נובע מחוסר מודעות, ולא מרוע. כשהתקשורת מתעסקת כל הזמן ברע ובשלילי (ואני משם, אני יודע) במקום להתעסק בחיובי - זה המצב. אין מה לעשות. מה שאתה משדר - זה מה שאתה מקבל בחזרה (ולא יעזור כמה תצא בקמפיינים שבאים להציל את העולם).

       

      ולמרות זאת, אני חושב שיש לנו בחברה המון אנשים שכן איכפת להם; שהחיים שלהם מלאי נתינה ועשייה למען.

       

      לגבי האגו והגאווה - כבר כתבתי את דעתי בעניין. אני חושב שזה רק עניין של לקרב את המכשירים.

       

      ואהבה אמיתית לא יכולה להגיע בלי נתינה. מי שלא יודע לתת - לעולם לא יאהב באמת.

      לכן עלינו לנסות ללמוד על נתינה. איך נותנים? למה? ומה זה עושה לנו?

      כי הנתינה הופכת את האדם לחי באמת.

        25/6/10 13:26:


      בס"ד

                                               לערן הנחמד והיקר!

      מאת יהודית משה

       

       

                                     הנידון:אנשים שאיבדו רגישות!

      1. יש אנשים רגילים שלא יודעים איך לגשת לדבר ולהתקרב למוגבל.

      2. יש אנשים שחושבים שברגע שהם רואים מוגבל זו מחלה מדבקת.

      3. אנשים לא מבינים שזו הרגשה כואבת שהמוגבל מקבל יחס מאנשים כאילו הוא לא חברותי.

      4.הרבה אנשים קרובים או לא עוזרים למוגבל לא מבפנים הלב והוא חש בכך שעושים זאת לצאת מידי חובה וזה לא נעים.

      נ.ב. אנשים לא מבינים שמושכות של החיים לא בידם אלא בידי ה' התברך וה' התברך ורק לו יש יכולת כדי לבחון את האדם ולבחון בן טוב לרע.!!!

      חבל מאוד שאנשים רבים משתמשים עם המילה גאווה כי הגאווה לא תוביל לאף מקום.

      גלגל החיים של האדם מסתובב וצריך לעזור לאדם השונה ממנו כי אף אחד לא יודע מה יוליד יום.!!!

                                                               בהערכה יהודית משה

                                              

        4/1/10 10:48:

      צטט: Carrieation 2010-01-02 23:19:40

      ילד יקר,

      זכורה לי שיחה ארוכה בנושא.

      מאד מסכימה עם גישתך, עם הסתייגות ומחאה לגבי המשפט "לא קיים בעל חיים עם פוטנציאל לשימוש בכלי הזה, שמתקרב אפילו לזה של האדם". לבעלי-החיים, או לפחות לחלקם, יש יכולת נתינה מדהימה שעל כולנו (יודע מה - על רובנו. לא אוהבת הכללות גורפות) ללמוד מיכולת זו.

      כרגיל - כתיבה נוגעת ומעוררת מחשבה.

      קרי מקסימה!!!

      איזה כיף לקבל ממך תגובה.

       

      ולגבי בעלי החיים: אני מדבר על הפוטנציאל. אצל בעלי החיים הנתינה היא אינסטינקט - הם לא יכולים אחרת. אצלנו, דווקא בזכות מה שאת מציינת - שיש כאלה שלא - המאבק הזה, התיקון העצמי והטיהור הרגשי, הם אלה שהופכים את הנתינה שלנו למיוחדת. וזהו עיקרון הבחירה החופשית. זה כמו שאדם שיש לו הרבה כסף ומוצא 1000 שקל ברחוב ומחזיר אותו לבעלים שלו. לא ניתן להשוות את הניסיון שהוא עומד בפניו לעומת אדם עני שאין לו כסף לאוכל... האם גם הוא יוותר על ההנאה של עצמו למען האמת והצדק?

      אחד הדברים הכי יפים באדם הוא השכל. כשהשכל משולב עם הלב ועם הנתינה - אין דבר יותר טהור ונעלה מזה.

       

      ועוד דבר קטן: נכדים. אצל בעלי חיים אין מושג כזה. בעלי החיים נבנו רק כדי לדאוג לצאצאים הישירים שלהם. לדור שני, שלישי וכו' אין משמעות. אצל האדם זה שונה. תשאלי אמא שהפכה לסבתא - היא תגיד לך שהאושר שבלידת נכד הוא בלתי ניתן לתפיסה, בדיוק כמו האושר שבלידת הבן.


      תודה, יקרה.

      שיהיה שבוע נפלא ומלא בחיוכים! :)

      חיבוק! ♥

        2/1/10 23:19:

      ילד יקר,

      זכורה לי שיחה ארוכה בנושא.

      מאד מסכימה עם גישתך, עם הסתייגות ומחאה לגבי המשפט "לא קיים בעל חיים עם פוטנציאל לשימוש בכלי הזה, שמתקרב אפילו לזה של האדם". לבעלי-החיים, או לפחות לחלקם, יש יכולת נתינה מדהימה שעל כולנו (יודע מה - על רובנו. לא אוהבת הכללות גורפות) ללמוד מיכולת זו.

      כרגיל - כתיבה נוגעת ומעוררת מחשבה.

        1/1/10 13:29:

      צטט: שעון דופק 2009-12-31 12:30:54

      "אהבה אמיתית - אני מנסה להזכיר לעצמי - היא אהבה, שלא תלויה בדבר; גם כשהאדם שמולך סובל, גם אם הוא לא יודע להתמודד עם קושי, גם אם הוא נוהג בדרך שנראית לך כ"מקרה אבוד" - זאת לא סיבה לא להיות שם בשבילו, זאת לא סיבה לשים עליו פס, להפוך אותו ל"לא ראוי"."

       

      מסכים לכל מלה.

       

      לכבוד השנה החדשה,

      אזרחית או יהודית, העיקר שיש סיבה לאחל-

      שלכולנו תהיה אהבה אמיתית. 

       

      תודה לך על הפוסט. 

      א מ ן.

      בע"ה, שכולנו נחווה אהבה דו-כיוונית ורגישוּת הדדית בחיינו, ושנדע להעניק ולתת.

       

      המון תודה על התגובה, איש יקר!

      שבת שלום לכולנו :)

       

        31/12/09 12:30:

      "אהבה אמיתית - אני מנסה להזכיר לעצמי - היא אהבה, שלא תלויה בדבר; גם כשהאדם שמולך סובל, גם אם הוא לא יודע להתמודד עם קושי, גם אם הוא נוהג בדרך שנראית לך כ"מקרה אבוד" - זאת לא סיבה לא להיות שם בשבילו, זאת לא סיבה לשים עליו פס, להפוך אותו ל"לא ראוי"."

       

      מסכים לכל מלה.

       

      לכבוד השנה החדשה,

      אזרחית או יהודית, העיקר שיש סיבה לאחל-

      שלכולנו תהיה אהבה אמיתית. 

       

      תודה לך על הפוסט. 

        20/11/09 12:43:

      צטט: עינת:) 2009-11-19 23:07:33

      הם מבינים דברים שאנחנו לא מסוגלים אפילו להבין.-משפט כ"כ נכון!

      כתבת פוסט מדהים!!!

      תודה רבה לך!

      עינת

      בעלי מוגבלויות לא רק מבינים דברים שאנחנו לא מסוגלים להבין - הפוטנציאל שלהם ליצור אהבה סביבם גדול הרבה יותר, בעקבות השינויים שהם יוצרים במחשבה ובהשקפת העולם של אלה שמכירים אותם. ולראייה עינת והסיפור המדהים של איילה.

       

      המון תודה, עינת מקסימה.

      שבת שלום.

       

        20/11/09 12:33:

      צטט: אשכר אלדן כהן 2009-11-19 22:37:07


      היי ערן , זה נפלא ומקסים מה שכתבת , ותודה על התזכורת הזו , כי אני מודה שלפעמים אני שוכחת את זה ....

      אשכר יקרה, תודה לך!

      חיבוק! ♥

        19/11/09 23:07:

      הם מבינים דברים שאנחנו לא מסוגלים אפילו להבין.-משפט כ"כ נכון!

      כתבת פוסט מדהים!!!

      תודה רבה לך!

      עינת

        19/11/09 22:37:

      היי ערן , זה נפלא ומקסים מה שכתבת , ותודה על התזכורת הזו , כי אני מודה שלפעמים אני שוכחת את זה ....
        22/10/09 02:00:

      צטט: olikerd 2009-10-21 01:43:33


       הי ערן

       

       

       הגעתי בגלל התמונה:) - ועזבתי בגלל התוכן ..:(

       הפוסט ארוך מדי לטעמי ...

       אבל יש  לך פוטנציאל

       אני עתונאי

       ואני לא רואה שזה משהו שיש כל כך ללמוד

       גם לא תרוויח בזה מי יודע מה ....

       אז מה ?

      ::)

       הגעתי בגלל התמונה ...

      כל אחד וטעמו הוא. זכותך ;)

      האמת היא, שכאן כתבתי באמת מהלב, על משהו שמאוד כאב לי. לפעמים בחיים אתה כותב כי חשוב לך להעביר מסר, אתה יודע... ולא כיוונתי כאן בכלל לכתיבה עיתונאית או משהו בסגנון. 

       

      תראה, אני בדעה שכל החיים שלנו אנחנו לומדים וצריכים ללמוד. והכי חשוב - שזה יהיה למען מטרה אחת: להפוך לבני אדם טובים יותר. אז באמת שאין משמעות לעיתונאות או לכל מקצוע אחר. כולנו כאן חיים הודות לבורא עולם, וצריכים להצדיק את האשראי והטוב שהוא נותן לנו.

       

      ואתה - לא משנה איך הגעת - אתה מוזמן להישאר ;)

      תודה על התגובה :)

        22/10/09 01:52:

      צטט: אני לא ניק 2009-10-20 17:44:45

      ערן אמרת דברים מאד מאד נוגעים ויפים!!!!

      הייתי שמה לך ירח במקום כוכב(:

      מקסימה אחת! :)

      תודה רבההה!

       

        21/10/09 01:43:


       הי ערן

       

       

       הגעתי בגלל התמונה:) - ועזבתי בגלל התוכן ..:(

       הפוסט ארוך מדי לטעמי ...

       אבל יש  לך פוטנציאל

       אני עתונאי

       ואני לא רואה שזה משהו שיש כל כך ללמוד

       גם לא תרוויח בזה מי יודע מה ....

       אז מה ?

      ::)

       הגעתי בגלל התמונה ...

        20/10/09 17:44:

      ערן אמרת דברים מאד מאד נוגעים ויפים!!!!

      הייתי שמה לך ירח במקום כוכב(:

       

        20/10/09 13:04:

      צטט: מנתח. פלסטי 2009-10-20 09:42:04

      חבל שאין לי כוכבים יותר כי הייתי נותן לך לפחות חמישה על מה שכתבת כאן...

      וואו. תודה רבה! :)

      המון תודה, חבר חדש ויקר!

        20/10/09 09:42:
      חבל שאין לי כוכבים יותר כי הייתי נותן לך לפחות חמישה על מה שכתבת כאן...
        8/10/09 02:00:

      צטט: @לאהלה5 2009-10-07 15:05:17


      כוכב של מועדים לשמחה.

      המשך להרגיש ולרגש.

      תודה, לאה מקסימה!

      אני אעשה כל מה שאוכל כדי להרגיש; כדי להבין וכדי להיות מובן. כי רק הבנה יוצרת אהבה.

       

      חיבוק ענק! ♥

       

        7/10/09 15:05:


      כוכב של מועדים לשמחה.

      המשך להרגיש ולרגש.

        7/10/09 11:21:

      צטט: naomi P 2009-10-07 06:28:12

      מחבקת אותך

      וגם נשיקה
      שנה של אהבה

      והגשמת החלום.

       

      חג שמח

      נשיבוקים בחזרה! :)

      אמן, אמן. מאחל גם לך את כל מה שאת מאחלת לעצמך.

      חג שמח, נעמי יקרה.

       

        7/10/09 11:19:

      צטט: אתי ל 2009-10-07 01:39:03

      ערן, 

      פוסט נפלא!

      תודה ששיתפת,

      כתבת כל כך נוגע ללב...
      חג שמח...

      המון תודה, אתי מקסימה.

      עשית לי טוב על הלב.

      חג שמח ומלא בחיוכים שיהיה! :)

      חיבוק! ♥

       

        7/10/09 06:28:

      מחבקת אותך

      וגם נשיקה
      שנה של אהבה

      והגשמת החלום.

       

      חג שמח

        7/10/09 01:39:

      ערן, 

      פוסט נפלא!

      תודה ששיתפת,

      כתבת כל כך נוגע ללב...
      חג שמח...

        2/10/09 13:34:

      צטט: י.מ.ה 2009-10-02 09:44:54

      אני חייב לציין כי הפוסט הזה רגיש ומעיד על ראיה כל כך נכונה . רגישות כלפי אדם דווקא בזמן משבר דווקא שקשה לו היא ה-עזרה .לפעמים באמון לפעמים באהבה לפעמים בחברות . מאמר נהדר אהבתי מאוד !!!

      אתה כל כך צודק. ההבנה והרגישות היא עיקר העזרה. בשעת משבר בעיקר, אבל לא רק. כולנו צריכים לעבוד על ההבנה שלנו כלפי אלה שמסביבנו - בכל זמן ובכל סיטואציה!

      אין דרך אחרת ליצור אהבה! פשוט אין.

       

      המון המון תודה על התגובה הזו, איש יקר!

       

        2/10/09 09:44:
      אני חייב לציין כי הפוסט הזה רגיש ומעיד על ראיה כל כך נכונה . רגישות כלפי אדם דווקא בזמן משבר דווקא שקשה לו היא ה-עזרה .לפעמים באמון לפעמים באהבה לפעמים בחברות . מאמר נהדר אהבתי מאוד !!!
        29/9/09 12:29:

      צטט: yamragua 2009-09-29 11:07:41

      בוקר טוב לערן,

      קראתי ואהבתי את ההבנות
      ושמח שזו דרכך...
      לראות ולהרגיש את הטוב , היופי
      ולהדגישם , דרך מצוינת ,להבנתי, לאושר לכלל..
      חיוך
      יום אור

      שמח שאהבת, איש יקר.

      כן, אני חושב שאם לא נמהר לשפוט ונתמקד יותר בטוב - גם יהיה טוב יותר; לכולנו.

      תודה על התגובה.

      שיהיה יום מלא אור וחיוכים! :)

        29/9/09 12:24:

      צטט: טלי לוי 2009-09-29 11:00:08

      ואוו ערן

      זה פוסט כל כך נכון ונוגע

      אתה מסוג האנשים הרגשים והיפים!!!

      יום מקסים

      טלי

      טלי יקרה!

      המון המון תודה.

       

      יום מקסים גם לך! :)

       

        29/9/09 11:07:
      בוקר טוב לערן,

      קראתי ואהבתי את ההבנות
      ושמח שזו דרכך...
      לראות ולהרגיש את הטוב , היופי
      ולהדגישם , דרך מצוינת ,להבנתי, לאושר לכלל..
      חיוך
      יום אור
        29/9/09 11:00:

      ואוו ערן

      זה פוסט כל כך נכון ונוגע

      אתה מסוג האנשים הרגשים והיפים!!!

      יום מקסים

      טלי

        29/9/09 10:41:

      צטט: אורורה בורליס 2009-09-28 22:28:45

       

      יש לך נשמה* יפה ונשמה ענקית, 

      יש בעולם אנשים חארה שעושים דברים ממקום נמוך וגועלי, להם לא צריך לתת חיבוק אלא בעיטה בתחת.

      כחבקנית מקצועית אני מעדיפה לעיתים לחבק עצים ובעלי חיים על פני חיות אדם.

      גמר חתימה טובה חבר, שתדע אושר והמון זכויות להכיר ולחבק את שאהבה נפשך.

       

      אתה אחד יחיד ומיוחד ואני שמחה שהכרנו.

      עכשיו הסמקת אותי :)

       

      תודה, מקסימה אחת!

      וגם אני שמח מאוד שהיכרנו.

       

      מאחל גם לך לחבק המון אנשים רגישים ואיכפתיים באמת, ולהתרחק מהאנשים שאיבדו את הרגישות שלהם.

      חיבוק! ♥

       

        28/9/09 22:28:

       

      יש לך נשמה* יפה ונשמה ענקית, 

       

      יש בעולם אנשים חארה שעושים דברים ממקום נמוך וגועלי, להם לא צריך לתת חיבוק אלא בעיטה בתחת.

       

      כחבקנית מקצועית אני מעדיפה לעיתים לחבק עצים ובעלי חיים על פני חיות אדם.

       

      גמר חתימה טובה חבר, שתדע אושר והמון זכויות להכיר ולחבק את שאהבה נפשך.

       

      אתה אחד יחיד ומיוחד ואני שמחה שהכרנו.

        27/9/09 15:10:

      צטט: אגני 2009-09-27 14:50:41


      תודה, אחי.

      גמר חתימה טובה גם לך, ולכל עם ישראל.

       

        27/9/09 14:50:

        22/9/09 03:44:

      צטט: bonbonyetta 2009-09-21 20:11:18


      *

      מסכימה אתך בהחלט בעקרון, על הדרך.

      עם זאת לא תמיד אני עצמי מסוגלת ללכת בה, ולא כולם מספיק מודעים לתהליך הזה, ודרך ההסתכלות הזו עליהם אתה מדבר.

      כן, זה לא קל. אבל זה בהחלט אפשרי. אם אני הייתי מסוגל לעשות את השינוי - כל אחד יכול. רגישוּת זה משהו שבהחלט ניתן לעבוד עליו. בדוּק. זה רק עניין של רצון ומאמץ...

      אפשר להתעלם מהאחריות הזו, אבל אי אפשר לברוח ממנה. עתיד הדור הבא בידינו.

       

      ולגבי אלה שלא מודעים - את כל כך צודקת! אבל יש דרך להגיע אליהם. והיא לא ממקום שלילי, אלא ממקום חיובי של נתינה. כי רק נתינה יוצרת הבנה. והבנה יוצרת אהבה.

       

      תודה רבה, מקסימה!

      חיבוק! ♥

       

        21/9/09 20:11:

      *

      מסכימה אתך בהחלט בעקרון, על הדרך.

      עם זאת לא תמיד אני עצמי מסוגלת ללכת בה, ולא כולם מספיק מודעים לתהליך הזה, ודרך ההסתכלות הזו עליהם אתה מדבר.

        21/9/09 13:37:

      צטט: naomi P 2009-09-21 08:03:46

      ערן

      אתה מותק

       

      ולך שנה דבש

      גמר חתימה טובה*

       

      נעמי יקרה! לא, את מותק! :)

      שנה מופלאה שתהיה, שנה של אור. וגמר חתימה טובה לכולנו.

       

        21/9/09 13:34:

      צטט: מינואט 2009-09-21 07:20:31

      כתבת את דרך חיי, אתה איש מקסים ואני כל פעם מופתעת מחדש מעומק ההבנות שלך ומעומק הנתינה

      איש נדיר שנה טובהחיוך

      את לא מתארת לעצמך כמה עשית לי טוב על הלב. אם הצלחתי לגעת, אז עשיתי את שלי.

       

      המון תודה, אורלי מקסימה.

      שנה טובה ומלאת חיוכים שתהיה! שנה של רגישוּת ואהבה.

       

        21/9/09 08:03:

      ערן

      אתה מותק

       

      ולך שנה דבש

      גמר חתימה טובה*

       

        21/9/09 07:20:

      כתבת את דרך חיי, אתה איש מקסים ואני כל פעם מופתעת מחדש מעומק ההבנות שלך ומעומק הנתינה

      איש נדיר שנה טובהחיוך

        20/9/09 19:58:

      צטט: טל אביב 2009-09-18 20:23:07

      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il

      א מ ן !

      לנו ולכל עם ישראל.

       

      תודה רבה, טל יקר!

        20/9/09 19:56:

      צטט: ריקי ogol 2009-09-18 12:45:21

      חכם ונעים.

      שנה טובה ומתוקה לך ערן מקסים.

      את מקסימה בעצמך! ;)

      שנה טובה ומופלאה גם לך!

       

      המון תודה, ריקי.

       

        18/9/09 20:23:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        18/9/09 12:45:

      חכם ונעים.

      שנה טובה ומתוקה לך ערן מקסים.

        18/9/09 12:24:

      צטט: מרדכי מולנור 2009-09-18 07:36:26

      צטט: ערן ♥ 2009-09-18 01:42:31

      צטט: מרדכי מולנור 2009-09-17 21:36:04

      1.לדון לכף זכות?

      אין דבר כזה, כי אתה מטה את הדין מלכתחילה, אז מה הצורך בדין?

      2.אני בוחר לתקן את מה שאני מסוגל לתקן

      אני בוחר לתקן את מה שיש לי השפעה עליו

      אני בוחר לתקן את עצמי.

      אתה בוחר לתקן את מה שאתה חושב שהוא נצרך לתיקון,,,

       

      1. זה לא התפקיד שלי לדון אנשים ולהעניש אותם. בשביל זה יש בורא עולם. וגם הוא רחום וסולח.

      והדרך היחידה לתקן היא באמצעות טוב. אם רק תחפש כל הזמן את הדין ואיפה לא בסדר - תיצור יותר מדיי קלקולים, כלומר: סיכסוכים, חוסר הבנה, כעס, וכתוצאה מכך - שנאה. ואני שואל: בשביל מה זה טוב?

      2. ואתה חושב שאני המצאתי את הגלגל? אני רק קטן ולומד, ונותן לקב"ה להדריך אותי. האמת לפיה אני הולך היא לא המצאה שלי. אני חושב שיש הסכמה כלל-עולמית (חוץ ממשטרים אפלים או קבוצות שמעוותות את המציאות) על מהן תכונות טובות ומהן תכונות פחות טובות, מה בסדר או לא בסדר לעשות. פשוט חלק מאיתנו בוחרים במודע להתעלם מכך, או שאינם מודעים לכך שדברים שהם עושים (גם אם קטנים) הם לא בסדר.

      ואתה לא מסכים איתי, שמידות טובות הן דבר ששווה תיקון? אדם שפגע במישהו, למשל, לא צריך לבקש סליחה?

      1.אתה אומר: יש מילה טובה יותר ממנה, שאני אוהב; יותר נכון, צירוף של שלוש מילים: "לדון לכף זכות".

      2.מידות רעות הן שראויות לתיקון

        וכוונתי היא, שצריך תיקון, אבל לא כל אדם חושב, ולא כל אדם מוצא, שיש מה לתקן

      3.ודאי שצריך להתנצל, על פגיעה במישהו, אבל אנשים מקלים ראש בפגיעה, ולא נזהרים די, כי יודעים שיש באמתחת את

        הסליחה, שאמורה ליישר את כל ההדורים

      לדוגמא: אנשים חוטאים לאורך כל השנה, וחושבים/מאמינים שהכל נמחל להם ביום אחד-יום הכיפורים,,,

       

      נכון מאוד. הבעיה היא, שיש הרבה מידות רעות שאנחנו לא מודעים אליהן, והן בהחלט ראויות לתיקון (למשל כעס, רכילות, אגואיזם, לשון הרע, שיפוט שלילי מבלי לנסות להבין וכיו"ב). אבל אם נתבונן, אם נהיה הוגנים עם עצמנו, נראה שתמיד יש מה לתקן. הכי קל לבוא בטענות לסביבה. כולם מסביבי רעים ונגדי...

      אדם מקבל את מה שהוא משדר. אם אתה תמיד מסתכל על הרע ומחפש את השלילי - הוא ירדוף אותך.

       

      אתה צודק. ישנם אנשים שמרשים לעצמם לפגוע ואח"כ מבקשים סליחה וחושבים שהכל בסדר, ואפשר לחזור ולפגוע. אנשים כאלה לא מבינים, שהם פוגעים רק בעצמם.

      ואני חושב שהרוב עושים את זה לא מרוע, אלא לפעמים מחוסר ידיעה, מחוסר התבוננות. ולסביבה (חֶברה לא טובה, חינוך חסר מחוסר ידיעה, התקשורת וכד') יש המון השפעה על כך. בגלל זה אני אומר, שכל אדם חייב לבדוק את עצמו. אנחנו לפני יום הכיפורים, וזה זמן טוב לבחון את עצמנו בכנות ולבדוק אילו הרגלים רעים רכשנו לעצמנו, ולא להיות מושפע מ"מה שנהוג" ומ"מה שכולם עושים". להיות נחושים והוגנים וללכת נגד קלוּת הראש הנוראה הזאת, שהסביבה מרגילה אותנו בה. כי אפשר עוד לתקן.

        18/9/09 12:05:

      צטט: נערת בונד 2009-09-18 03:02:44


      מסכימה עם הרבה ממה שכתבת

       

      נתינה - אהבה

       

      מאחלת שרבים יאמצו

       

      שנה טובה

      אמן! הלוואי וכולנו נדע להבין איש את רעהו, גם כשקשה. רק כך נוכל לתת, וכתוצאה מכך לאהוב באמת.

       

      שנה טובה ומתוקה, סיגלי.

      שנה של נתינה והבנה לכולנו!

       

        18/9/09 07:36:

      צטט: ערן ♥ 2009-09-18 01:42:31

      צטט: מרדכי מולנור 2009-09-17 21:36:04

      1.לדון לכף זכות?

      אין דבר כזה, כי אתה מטה את הדין מלכתחילה, אז מה הצורך בדין?

      2.אני בוחר לתקן את מה שאני מסוגל לתקן

      אני בוחר לתקן את מה שיש לי השפעה עליו

      אני בוחר לתקן את עצמי.

      אתה בוחר לתקן את מה שאתה חושב שהוא נצרך לתיקון,,,

       

      1. זה לא התפקיד שלי לדון אנשים ולהעניש אותם. בשביל זה יש בורא עולם. וגם הוא רחום וסולח.

      והדרך היחידה לתקן היא באמצעות טוב. אם רק תחפש כל הזמן את הדין ואיפה לא בסדר - תיצור יותר מדיי קלקולים, כלומר: סיכסוכים, חוסר הבנה, כעס, וכתוצאה מכך - שנאה. ואני שואל: בשביל מה זה טוב?

      2. ואתה חושב שאני המצאתי את הגלגל? אני רק קטן ולומד, ונותן לקב"ה להדריך אותי. האמת לפיה אני הולך היא לא המצאה שלי. אני חושב שיש הסכמה כלל-עולמית (חוץ ממשטרים אפלים או קבוצות שמעוותות את המציאות) על מהן תכונות טובות ומהן תכונות פחות טובות, מה בסדר או לא בסדר לעשות. פשוט חלק מאיתנו בוחרים במודע להתעלם מכך, או שאינם מודעים לכך שדברים שהם עושים (גם אם קטנים) הם לא בסדר.

      ואתה לא מסכים איתי, שמידות טובות הן דבר ששווה תיקון? אדם שפגע במישהו, למשל, לא צריך לבקש סליחה?

      1.אתה אומר: יש מילה טובה יותר ממנה, שאני אוהב; יותר נכון, צירוף של שלוש מילים: "לדון לכף זכות".

      2.מידות רעות הן שראויות לתיקון

        וכוונתי היא, שצריך תיקון, אבל לא כל אדם חושב, ולא כל אדם מוצא, שיש מה לתקן

      3.ודאי שצריך להתנצל, על פגיעה במישהו, אבל אנשים מקלים ראש בפגיעה, ולא נזהרים די, כי יודעים שיש באמתחת את

        הסליחה, שאמורה ליישר את כל ההדורים

      לדוגמא: אנשים חוטאים לאורך כל השנה, וחושבים/מאמינים שהכל נמחל להם ביום אחד-יום הכיפורים,,,

       

        18/9/09 03:02:


      מסכימה עם הרבה ממה שכתבת

       

      נתינה - אהבה

       

      מאחלת שרבים יאמצו

       

      שנה טובה

        18/9/09 01:42:

      צטט: מרדכי מולנור 2009-09-17 21:36:04

      1.לדון לכף זכות?

      אין דבר כזה, כי אתה מטה את הדין מלכתחילה, אז מה הצורך בדין?

      2.אני בוחר לתקן את מה שאני מסוגל לתקן

      אני בוחר לתקן את מה שיש לי השפעה עליו

      אני בוחר לתקן את עצמי.

      אתה בוחר לתקן את מה שאתה חושב שהוא נצרך לתיקון,,,

       

      1. זה לא התפקיד שלי לדון אנשים ולהעניש אותם. בשביל זה יש בורא עולם. וגם הוא רחום וסולח.

      והדרך היחידה לתקן היא באמצעות טוב. אם רק תחפש כל הזמן את הדין ואיפה לא בסדר - תיצור יותר מדיי קלקולים, כלומר: סיכסוכים, חוסר הבנה, כעס, וכתוצאה מכך - שנאה. ואני שואל: בשביל מה זה טוב?

      2. ואתה חושב שאני המצאתי את הגלגל? אני רק קטן ולומד, ונותן לקב"ה להדריך אותי. האמת לפיה אני הולך היא לא המצאה שלי. אני חושב שיש הסכמה כלל-עולמית (חוץ ממשטרים אפלים או קבוצות שמעוותות את המציאות) על מהן תכונות טובות ומהן תכונות פחות טובות, מה בסדר או לא בסדר לעשות. פשוט חלק מאיתנו בוחרים במודע להתעלם מכך, או שאינם מודעים לכך שדברים שהם עושים (גם אם קטנים) הם לא בסדר.

      ואתה לא מסכים איתי, שמידות טובות הן דבר ששווה תיקון? אדם שפגע במישהו, למשל, לא צריך לבקש סליחה?

        17/9/09 21:36:

      1.לדון לכף זכות?

      אין דבר כזה, כי אתה מטה את הדין מלכתחילה, אז מה הצורך בדין?

      2.אני בוחר לתקן את מה שאני מסוגל לתקן

      אני בוחר לתקן את מה שיש לי השפעה עליו

      אני בוחר לתקן את עצמי.

      אתה בוחר לתקן את מה שאתה חושב שהוא נצרך לתיקון,,,

       

      פרופיל

      ערן ♥
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      מכל ה-♥