שלום רב,

התשובה די פשוטה. כמשרד שרוב שלוחותיו נמצאות בחו''ל, משרד החוץ מזהה יותר מהר, ביחס למשרדי ממשלה אחרים, את הכלים החדשים למימוש מטרותיו. לפני שלוש שנים, כאשר פייסבוק ומייספייס היו מושגים לא ממש מובנים לרובנו, הקונסוליות שלנו בארה''ב כבר פתחו עמודים ברשתות אלה והתחילו להתנסות בזירת העבודה החדש. באותם ימים רוב האנשים עוד לא חשבו שזו זירת העבודה, אלא מעין תחביב נחמד.

התפיסות האלה השתנו במהירה. אחרי הבחירות במולדובה והמהומות שפרצו בעקבותיהן, אחרי מלחמת רוסיה-גרוזיה, וביתר שאת אחרי האירועים באירן - לאף אחד כבר אין ספק שרשתות משנות את פני העולם. וכאשר הקונסוליה שלנו בניו יורק ניהלה מסיבת עיתונאים - יותר נכון מסיבת "עוקבים" - בטוויטר בזמן "עופרת יצוקה", היה ברור שמשרד החוץ הפך למוביל בתחום זה לא רק ביחס למשרדי ממשלה אחרים בארץ, אלא גם ביחס למשרדי חוץ אחרים בעולם.

ולקינוח - משהו על ממשל זמין. גם כאן משרד החוץ מוביל ויכול לשמש דוגמא. וההסבר גם כאן מאוד פשוט - כאשר אנחנו מתקשרים באמצעות הרשתות עם הקהל המקומי בחו''ל אנחנו בפועל מתפקדים כממשל זמין. ולכן אך טבעי שגם מול הקהל שלנו בארץ נידע לתקשר ברשת. וכבר עושים את זה!

שנה טובה לכולם,

ירון גמבורג