לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 815 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 700 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
סוף
ייחרתו בלבה לעד. הם יושבים סביבו והוא כבר יודע - מכאן לא ייצא עוד. הוא איננו כועס עוד, הכעס עזבו, מותיר אותו מרוקן וכאוב. רגע אחרי משכך הכאבים עוד ניתן לו לנוח, מכיר תודה על ההפוגה הקלה. כמו אתנחתא בין צירי לידה, הוא מנסה לאזור כוח לגל הבא, יודע שכמו תמיד - זה רק עניין של זמן. גלגל החיים, גלגל המוות, כעת התהפכו היוצרות - זה הוא שמנסה להרגיע אותה, להעניק לה מעט מכוחו הדל. ציר, גל, לא עוד הרבה נותר. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ובכל זאת, ואולי דווקא, מאחלת לך כאן
שנה טובה, שנה חדשה עם בשורות טובות ושמחות לרוב.
}{
לא מהמשפחה, מהסביבה הקרובה. והלילה הוא נפטר.
רגעעעעעעעעעע
לא קברנו כבר את כולם???
(סליחה זו לא אני זה ההומור השחור שלי הוא לא מגיב יפה להפתעות מהסוג הזה)
מי, מה למה, מתי.....
את יודעת הצד שלי לא מצטיין בלב חזק!!