0
ייחרתו בלבה לעד. הם יושבים סביבו והוא כבר יודע - מכאן לא ייצא עוד. הוא איננו כועס עוד, הכעס עזבו, מותיר אותו מרוקן וכאוב. רגע אחרי משכך הכאבים עוד ניתן לו לנוח, מכיר תודה על ההפוגה הקלה. כמו אתנחתא בין צירי לידה, הוא מנסה לאזור כוח לגל הבא, יודע שכמו תמיד - זה רק עניין של זמן. גלגל החיים, גלגל המוות, כעת התהפכו היוצרות - זה הוא שמנסה להרגיע אותה, להעניק לה מעט מכוחו הדל. ציר, גל, לא עוד הרבה נותר. |