לקראת ראש השנה, החלטתי והודעתי לעצמי: אור!!! את אופטימית!!! ידעת? לא? איך לא???? ברור שכן זה פשוט בהדחקה, אבל זאת תחילת שנה, וכולם נהיים סנטימנטלים, טובי לב,נדיבים, נחמדים ואוהבים אז זה הזמן לאופטימיות לא? אז עניתי לעצמי- וזה שאני משוחחת עם עצמי זה נראה לך אופטימי? ואז אני אמרה לי, בכל האור והאהבה ושישו ושימחו- את מתקשרת עם עצמך זה נפלא!!!!! אז נכנעתי ואמרתי לעצמי, שאם אני אומרת אז אני כנראה יודעת על מה אני מדברת (לא???)
והחלטתי לפתוח את הפוסט ברגעים קטנים של אושר:
האחיינים שלי! אח שלי שהגיע לארץ לחגים. לשבת בים על החול, עם כוס של ברד סיידר ובוטנים, שטיפה ראשונה של גשם נוחתת לי ישר בתוך העין!!!! לקשקש שעות עם חברת ילדות, על כמה שהזדקנו ואיך פעם היינו צעירות.... לקבל טלפון נלהב מחברה, שקיבלה את השנה טובה ששלחתי לה בדואר עם בול אמיתי!!! חורים בלחיים של ילדה מתוקה! (גומות כאילו...) שהעיפו את ריקי ומחקו לאביגייל את החיוך מהפנים.... שני פרפרים מעופפים בריקוד מדהים! שקו 247 דילג על הסיבוב בהרצליה!!!!! הגילוי המופלא שיש אנשים טובים, אדיבים ונחמדים עדיין בעולם!!!! (ידעתי אבל שכחתי..)
כמו שרבים וטובים לפניי עשו את חשבון הנפש שלהם, אני הלכתי ישר למקור.... שוב אני, עצמי ואנוכי... אנחנו מתחילות להשלים אחת עם השנייה ולהסתדר לא רע. ובדקתי את הפוסט הראשון שכתבתי פה ...
ושמחתי לומר לעצמי: הצלחתי לכתוב, ולא ממש מטריד אותי אם אני מצחיקה, מרגשת,מדכאת, מעניינת ומותחת... פשוט כותבת, כי זה כף, ומשחרר, אפילו אם לדעתי זו ערמת שטויות פסיכוטית. הצלחתי למצוא עבודה!!!! אני מתחילה למצוא את עצמי, שם, מעבר לפינה.
אני אפילו מצליחה לישון בלילה (בערך) ולהתעורר בבוקר (...בערך...) ציירתי ציור, קראתי כמה ספרים וקניתי עוד כמה, התחלתי בתהליכי גישוש לקראת עסק, מפחדת כמו תמיד, אבל משתדלת שזה יעצור אותי כמה שפחות... מנסה להאמין בעצמי וביכולות שלי ובאופן כללי מאמינה, שלמרות הכל אולי אני קצת, כן יודעת איך עושים את זה...
אז זהו,זה מה שהשנה החדשה הזאת עושה לי, אני חייבת לחזור לעצמי מהר.... זה לא נראה לי בריא כל הטוב הזה....
אבל הצלחתי לא לעשות לעצמי כאב ראש הפעם...
שנה טובה, יצירתית, ממלאת, נותנת ומגשימה! הרבה אהבה וכוח. לכככככככככככככככככוווווווווווווווולם
|