שְׂעָרֵךְ הבלונד מִתְעוֹפֵף בְּרוּחַ עַרְבִית הַיּוֹם

עינייך מִתְבּוֹנְנוֹת

מְסַפְּרוֹת סיפור בַּשַּׂר וָדָם,

מְנַסֶּה לְגַעַת

רַק הַשֵּׁדִים שֶׁלָּךְ רָצִים בְּלִבִּי,

אָדָם בּוֹדֵד עוֹמֵד בְּמֶרְכָּז מַעְגָּל הָאוֹר

חָשׁ בצינת הָרוּחַ.

אַתְּ שׁוֹתֶקֶת

שפתייך פֶּרַח הָאָרֶץ

מְנַסֶּה לְנַשְׁקָךְ

נִתְקַל בְּקִיר הַזְּכוּכִית

לֹא יוֹדֵעַ,

רַק דָּבָר אֶחָד לְבֶטַח

"אוֹהֵב אוֹתָךְ"

וְזֶה לֹא חֲלוֹם.