בותרו בתוליי לאחר רק לאחר ארבעים... רפרוף קצר הזוי ומבולבל אל רגעי תחילת הסוף...ובסוף גם אהבה בצרפתית. כתבה "זדונית ומרושעת" בעיתון יומי..שנת צהריים 2003 שהופרעה ע"י "המן הרשע" עפר שלח ... בעודני בשליחות עלומה בעיר האפילה והקודרת...פריז.. עיר ללא עיתון ותקשורת, ברגעי זחיחות הדעת, נחה עיני ועימה גם דעתי ,על להגי העיתון ועל אלפי סהרוריים, שאצה להם הדרך הנפתלה, בינות לסימטאות עירי האבודה-פריז. 42 ק"מ+...ו זהו....שנה חלפה ןהחלום הפך לסיוט והסיוט נהייה חלק אובדני מכל ישותי עד הלום...אחד ועוד אחד ...צעד אחר צעד נמחקות להן אונות מוחי השמאלי בהשלמה כואבת עם..חוסר היכולת למגר אותו חידק והתוצאה חידק ללא נסיוב שיוצר מוטציות סביבתיות קשות כל מי לחבריי אליי..מוצעדים בשלשות ומורעלים בחץ התרעלה... נסיונות מגוחכים להסבר על אושיות החיים הייעודיים, על ייעודן המקורי של הרגליים, על תוחלץ וההתבלות של הנעליים ואשר הן נושאות, רק מחזקות.. ולאט לאט כל ייקומי וסביבתי נעולה נעלי ריצה....דנה בתכנית..מרחק..תזונה..והאם "לעשות את זה לפני.." או..לא..שאלות ושאלות ...רצים ומחפשים תשובות. בחווית הריצה...בסימטאות הסבוכות..בצבעיה הדהויים מה של אורתה גברת הדורה....פרי...מתגלות להן פרשיות עלומות של יחסי שנאה -אהבה, בין דוחף לנדחף, בין רואה להוזה....והזייה בלתי סבירה צצה לה לאורך הסיין (מקבילו של הקישון-ברית נחלים תאומים) כאשר מספר נערות לא בודדות פוצחות להן במסג' לרגלי הרצים....יש עוצרים ..מי רואה..מי מאמין.. מי ראה...מי יכול לעצור ואח"כ להמשיך...בשלב זה שכם לשכם, עם בריטי שרירי שתומך בי עד הלום ומבקש מזור לסיום, עת שריריו מתפוגגים כאחת מול קיר דמיוני....אחוות חולמנים חולניים...מגישים עזרה ראשונה ל"מנוח" הבריטי, בדמות אנחות וזעקות שבר ישראליות, להרמוניה מצטרפת מקומית...ראוייה שמראה ומספר מגערותיה על שהשתרבבנו לה אל "בין רגליה"(והאמינו אול לא אין בשלב זה ולו קצה קצהו של צליל החרמנות)...בטריו תומך ממשיכים שכם אל ציץ עד לסיום המיוחל....שער הנצחון...האמיתי שלנו...נצחון הרוח על השכל והגוף.. צרפתיה ישראלי ובריטי טריו מרגש..חיבוקים נשיקות ובכי תמרורים..לא על הפרידה אלא על המחשבה על המרתון הבא..... הטריו לעתים נפרד...אך הקשר לעולם קיים...כל שנה...כל הזמן...מרתון כמעט בכל תנאי .....רומא בפתח.. מרץ 2008 תודה לך עופר
|