אולי אהבתך אלי מזוינת. כשקבלתי אותך במתנה, אפילו לא היית קשור בסרט. יצאת מעצמך,כמו בהפתעה חדרת לתוכי,כדי שארגיש אותך.
ואתה בא בתוכי,בא והולך, ירכי נרעדות,אך אתה חזק את ידי אוחז. לא חס על כוחי,ולבי מתדפק בי,מתכווץ ומרפה.
ושוב אתה שם פעמיך בי. שאון לבך תואם את הלמות לבי. לב וגינאלי,מי יבין,מי ידע, שם אני הכי מרגישה אותך.
ועכשיו אתה מרפה...זורמת בעורקיך,מתיישבת בחדר השמאלי של לבך.שותקת.מקשיבה לך.
ואתה מניח ראשך על בטני, ודמעה חמה נושרת ללב הואגינלי שלי. לא חולפות דקות,אתה הופך אותי על בטני,וקורע מעלי את כסות התחרה שלי.
כן..שוב אתה פועם בי בקצב, אחוז טירוף,פורץ את דלתות הלב הואגינלי שלי,שוב ושוב. מלטפת את עצמי,נוגעת בשדיים. מחזיקה את הלב שלי ,שלא יתפרק לחתיכות,בזמן של עכשיו לבינתיים. |