38 תגובות   יום שישי , 18/9/09, 07:32

"רק תיגע בי הלילה..." 

זה מה שביקשת.

"גע בי... רק עוד פעם אחת..."

ואני שאלתי למה...

"כי כבר עבר הרבה זמן מאז נגע בי גבר..."

יודע שמאז שנפרדנו לפני מספיק שנים ידעת לא מעט גברים, שאלתי : "הכיצד?"

ואת ענית בדרכך, "אף אחד מהם לא ידע לגעת בי נכון!"

"גע בי כמו שרק אתה יודע..." כמעט דרשת. 

מבלי להוסיף, מצאנו עצמנו מהר מאוד בתוך מערבולת התשוקה שוב, כמו אז, כשהיינו בתיכון, חומקים לחצר האחורית, רק כדי לאהוב...

כמו באותם לילות שהחזרתי אותך הביתה, ובמשך שעות התגפפנו בחדר המדרגות, נוגעים, מרגישים, נושמים את אותו האויר, מחכים לאור שיכבה וישאיר אותנו לבד, אבל כל כך יחד...

זוכרת את הטיול לים המלח? חנכנו שם את הביקיני החדש שלך, שני צעירים אחרי צבא, שמים זין על כל העולם, כי את לי ואני לך, היינו כל העולם !

והטיול כמעט בין ערביים בזיכרון יעקב, על המדשאה ההיא, הטיול שנשארו ממנו רק תמונות בודדות, תמונות של אהבה. אהבת הנעורים שלנו...

ואיזו אהבה זו היתה!!!

לו רק יכולנו לחיות אותה מחדש, לנשום את אותו האויר, בעיניים בורקות כפי שהיבטנו זה בזו, תמיד.

זוכר את כל אותם רגעים פשוטים שלנו, כמו יום כיפור, אני שוכב על הדשא, נשען על עץ, ואת שוכבת מניחה את ראשך על הבטן שלי, קוראת ספר בשמן שאני עוטף במבטיי את כולך, אוהב את היותך איתי.

וברגע אחר, זוכר את שנינו בחדרך הישן, שוכבים לצליליו של אביב גפן, מדמיינים כאילו כתב את מילותיו במיוחד עבורנו...

"ואהבנו – כמו שלא נאהב עוד לעולם..." 

ואז היה הטיול הארור לאילת, זה שממנו חזרנו פרודים, עד היום לא יודעים אפילו למה.

אהבנו ילדה, את זוכרת כמה? 

והפעם, כשהתחבקנו היום, זה היה כבר אחרי שנים שחלפו, פגישה לגמרי לא מקרית, הפעם נשואים, אבל לא זה לזו, ושוב – היבטנו באותו מבט, נגענו באותה תשוקה, ואהבנו כמו שרק אנחנו ידענו לאהוב.

הפעם אהבנו בחטא...

אבל דומה כאילו שמעולם לא היה חטא כל כך מוצדק כמו זה שלנו, חטא הלילה היחיד הזה שמשך את הנשימות שלנו, כמו גם את הנשמות שלנו זה אל זו, קרוב כל כך, חזק כל כך, כאילו מעולם לא נפרדנו.

וידענו שהלילה הזה מתחיל על מיטה שמחר בבוקר נתעורר, והיא תהיה שוב ריקה... 

"גע בי הלילה", כך ביקשת, "גע בי כמו שרק אתה יודע..."

 

ביקשת, ולא ידעת שמעולם אחריך לא נגעתי כך באף אחת...

ואני נגעתי בך בלילה ההוא, לא רק כי ביקשת, נגעתי כי כך נישמתי דרשה בעצמה.

 

 אז זהו תקציר יומן המסע – שלי, שלך...

ובאשר את היום, תמיד תהיי עבורי סלע יציב של אהבה ראשונה, וזיכרון קסום של איך צריכה להיראות אהבה...

גם אם את כבר לא שלי עוד... 

דרג את התוכן: