מאז הפגישה שלנו לפני כשנתיים וחצי פינטזנו על זה יובל שם טוב (המוכר בשמו יובל המבולבל) ואני.

אתמול זה קרה.

מופע מחווה למשפחות בספקטרום האוטיסטי.

אתמול פגשתי ביופי האמיתי, כזה שלא ניתן להשאר אליו אדיש.

יובל הגשים חלום, הוא לא מבין שהוא זה שהגשים לנו, הוא עדיין חושב שאני עזרתי לו...לא יאומן האדם הזה.

אתמול בהיכל התרבות במועצת דרום השרון, ערב רב של אומנים, אנשי במה, מנהל היכל התרבות, ראש העיר ועוד תרמו תרומה לא נתפסת, בעבור משפחות הספקטרום האוטיסטי. היינו 300 במספר והגענו לחגוג עם יובל שם טוב (שהוא יובל לב טוב בעצם ♥, אדם שכולו לב, אדם שנכנס ללב, חבר יקר שלי), את החופש, החופש בלהביא ילד עם אוטיזם ולא לזכות בנעיצות מבט כשהילד קם או צועק מהתרגשות, הופעה שלא ישבנו בה כמעט.

ילדים שהיו חופשיים לזוז בלי שאיש יאסור עליהם שמא יפריעו.

הורים שחלקם קמו ורקדו וילדים שמשמעות המילים: "אני אוהב אותך" דרמתית שבעתיים בעבורם ובעבור הוריהם, מאשר לילד שאינו במשפחה המיוחדת הזו.

יובל ירד והיה לא מעט זמן מההופעה עם הילדים וילדים חובקו וחיבקו ומילים שהורים כה רוצים לשמוע כ"אני אוהב אותך", עפו באויר יחד איתנו שעפנו לשמיים מפאת תחושת החופש להיות אנחנו ולתת לילדינו להיות הם בלי שפיטה של זרים.

השחקנים הנפלאים שהשתתפו ושמוליק ממשרד יחסי הציבור של יובל, היו איתנו בשמיים והדמעות ניגרו מלא החופן.

מי יתן ואנשים עם שונויות לא יאלצו עוד לומר בשנה החדשה: "רק כאן הרגשתי שאני יכול לאפשר לעצמי או לילד להיות אנחנו".

מי יתן ומאורעות כאלו לא יאלצו להיות סגורים, פשוט כי נוכל לקבל כל אדם באשר הוא.

יובל, את הערב שנתת אתמול למשפחות שלנו, לא נשכח לעולם.

אתה אחד למיליון.

וכמו שאמרתי לך, למרות שאתה מכנה את עצמך יובל המבולבל, אתה אחד האומנים המעטים שלא התבלבל מעולם מדוע הוא כאן, אתמול המחשת מה זו אהבת חינם, אין לי מילים, פשוט כי אין דברים כאלו בעולם, אין.

לא ישנתי כל הלילה מפאת ההתרגשות, כל הזמן אני משחזרת רגעים וכרגע אני תשושה מאושר, וואהו המון זמן לא הייתי תשושה מהסיבות הנכונות.

תודה ושנה טובה לכם חבריי ה"ממרקרים" והממכרים.