כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך דרך הטבע

    בשנת 1632 קבע יוהאן עמוס קומניוס את עקרון היסוד של החינוך המודרני: חינוך הכול לכול, וטען כי הדרך לממש זאת היא בדרך הטבע. אך מהי הדרך הטבעית להוראה וללמידה?
    זו שאלת הבלוג.

    ערב ראה"ש טיפסתי על הר אולימפוס, והבאתי לכם ברכה

    29 תגובות   יום שישי , 18/9/09, 19:58

    ''
     

      

      

    כאשר הגענו למרגלות פסגת המשנה, שמעתי לפתע שריקה מאחור.

    הקלחת שמעבר לסכין השלוחה הייתה אפופה עננים לאורך כל הדרך, אלא שהפעם הגיחה הרוח מהעבר האחר, מהמדרון עליו צעדנו. הסתובבתי והנה לקראתי שועט במעלה נחשול ערפל כפול, שני פסי ענן מקבילים לקרקע מתקדמים במהירות. לרגע הם נראו כזוג מגלשיים של כרכרת אלים. במשב אדירים נעטפתי וסוחררתי בערפל, נסתר מבניי, שותפיי למסע. האחד היה רחוק מעלי, והשני רחוק מהעבר השני של המדרון.

     

    קור נורא ורעש מחריש עטפו אותי, וחלפו על פניי בשבריר שניה.

     
    ''

    לרגע נבהלתי נורא וצרחתי לתוך הרוח בשמות בניי, שאולי זה לא מקום לבני תמותה, שאולי נוותר על הפסגה ונתחיל לרדת.

    הייתה שעת אחר הצהריים, היינו לבד על ההר. 

    אבל הם כמובן לא שמעו אותי, כמו גם לא ראו ממני דבר.

    ואחרי זה היה שקט.

     

    לראשונה משעות הבוקר נפתחו מעט השמיים ואפשר היה לראות סביב.

    זה היה זאוס, שקיבל את פנינו הבאים לקראתו.

     

    הנה האמת כפי שכתוב בדברי הימים:

     

    "לאחר שגבר על הטיטאנים ועל טיפון, נעשה זאוס לאדון העולם והאלים.

    הוא לקח לעצמו את השמים, ומשם הוא משלח ברקים ורעמים, מחולל רוחות וממטיר גשם.

    זאוס קבע את ארמונו על פסגת האולימפוס,

    ובפתח ארמונו הציב זקיפים את קראטוס (כוח) וביה (אלימות)"

    (מתוך "המיתולוגיה היוונית", אהרן שבתאי) 

     

    הגענו לפסגה וביקשנו מזאוס ברכה עבור כולם.

    כשירדנו, התבהרו באחת השמיים העליונים, ואפילו התהום התרוקנה מעט, והארץ נשקפה למרחוק.

    שמש נעימה חיממה את היקום.

    זאוס חייך אלינו, ולמיטב הבנתי הוא ענה שיהיה בסדר.

     

    ''


    "יש שאדם נעצב מאסון ונפשו מתייסרת

    עד שליבו מתייבש. אך אם הוא שר

    על תפארת אישים שחיו מקדם

    ועל האלים הברוכים היושבים באולימפוס,

    תכף הצער נשכח, והאיש את פגעיו לא זוכר עוד,

    את דעתו מסיחות אז מתנות האלות כהרף עין."

    (מתוך "המיתולוגיה היוונית", אהרן שבתאי) 

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/5/11 08:16:
      או !
        18/9/10 14:59:
      שנה בדיוק.
        8/4/10 09:33:

      אשכר

      ההערה שלך על עקדת הבנים (לפני ואחרי צבא) בהחלט נכונה לקורא מן הצד.

       

      אולם אני חייב לספר שהדגש בטיול שלנו היה על ציון מועד עזיבתם את הבית. במהלך הירידה עצרנו, והכרזתי בפניהם: "בניי, אתם גדולים, צאו לעולם, אתם חופשיים. וגם אני חופשי".

        8/4/10 08:06:

      דבר יפה כאן בקפה שפוטס כביכול מסיים את מחייו, והנה אחרי חצי שנה הוא לפתע מופיע שוב בחזית, וצובר חיים חדשים.

       

      וזה קצת דומה לזיכרון האמיתי מהטיול ההוא. שבדרך כלל הוא כבר לא על סדר היום, ורק לפעמים מישהו זורק "אתה זוכר ש.." או "זה כמו שקרה לנו על ההר..." וחוויית הטיול מתעוררת מחדש.

       

      חוויה חזקה כמו זו, לא נזקקת לערב תמונות 'חיים שכאלה'. היא באמת צפה מעצמה שוב ושוב מתוך הקשרים שונים.

       

      תודה עירית ואשכר, שמח שמצא חן בעיניכם.

        7/4/10 23:03:

      פוסט מרגש ....ראש השנה זה יום ההולדת שלי ....קראתי את הטקסט שלך  רק עכשיו ושאלתי את עצמי היכן אני הייתי  השנה בתקופה זו , ונזכרתי שזו הייתה התקופה שטפלתי באחותי שהייתה מאושפזת בשיקום אחרי ארוע מוחי , בערך חודש  לפני מותה ....שלשום עשיתי סדר בניירת שנערמה על השולחן בסלון וגיליתי מעטפות מספטמבר 2009 שעדיין לא נפתחו ....הזמן כאילו עמד מלכת ...

      הצילום באמצע הפוסט ,  על ההר בין העננים , נפלא , וליוונים כנראה באמת הייתה חוכמה מיוחדת , אני אוהבת במיוחד את המחזאות שלהם שהיא מלאת עוצמה , אדיפוס , מדיאה , נוגעים  עמוק במהויות יסודיות של החיים .

      טיול על ההר עם הילדים , איזה רעיון נפלא , והישראליות העצובה שבטקסט היא שבן אחד מסיים צבא והשני מתחיל .... 

        3/4/10 21:24:

      איזה כייף של פוסט (וגם התגובות, בעיקר הציטוט שהבאת)

      (תחת מגבלות חוק 24...)

      התחלה יפה לשנה.

       

        1/10/09 19:06:


      תודה ציפוש, מחמיא מאוד.

      כשכתבת 'לשיר לתפארת אישים' מיד חשבתי על שרים, חכ"ים ושאר המכונים סלב, שהאגו שלהם גם ככה די לו בלי זימרתנו.

      מהר בדקתי - במקור כתב המשורר: 'תפארת אישים שחיו מקדם'. וזה כנראה הבדל משמעותי כי אישים שחיו מקדם לא יכולים להשמין מנחת, ולכן (כנראה) השירה יכולה לחזור אלינו כברכה.  :)

        29/9/09 22:58:

      כתוב משובח עד לפסגות האולימפוס.

       

      ראוי כנראה לזמר לתפארתם של

      אישים, אלים ועוד יישיות ,

      אולי משם תבוא גם עלינו הברכה.

      גמר חתימה טובה.

        28/9/09 16:54:


      תודה הגרה, גלור וגליה.

      בהתחלת הקטע השלישי (מהקישורים שהבאיה גלי) רואים את שני פסי הרוח של זאוס, בדיוק כפי שהופיעו במציאות.

      במחשבה שניה - מכיוון שהקלטת הזו התנגנה בלי הרף כשהילדים היו קטנים, אולי הדימוי נשאר לי מאז ועלה בזכרוני על ההר.

      גם כן מציאוּת (?)

        27/9/09 22:40:

      נהנת מסיפורי המיתולוגיה היוונית

      תודה(:


      כמה יפה

      שנה טובה

        25/9/09 01:09:

      תודה.

      אורח אורח, אבל פילהלן: "אוהב תרבות יוון", זה כבר טוב.

        25/9/09 00:24:

      צטט: ariadne 2009-09-24 22:49:30

      זה בגלל (או יותר נכון גם בגלל) שהיוונים ידעו לקרב אליהם את אלוהיהם. לעשות אותם אנושיים (חוטאים וטועים במידה) ונגישים לכולם.

       

      בהחלט

      וכדוגמה לכך נגלה לקהל כי בחרת בשם אַרִיאַדְנֵה, היא  בת מינוס (מלך כריתים) נכדתו של זאוס, שבגדה באביה והצילה מידיו בחוכמתה את תסאוס אהובה, ואחר כך נבגדה על ידו והושארה נטושה על חוף האי נקסוס.

      ועוד על יוון יוכלו החברים לקרוא בעמוד שלך, כי אני באמת רק אורח לרגע בתרבות הזו.

        25/9/09 00:04:

      תודה אילנה עבור מחמאותייך

      המסע הזה החל בחוג המשפחה לרגל שחרורו של הבן האחד וגיוסו של השני.

      אולם בעת שעלינו בהר, בכל עצירה לסידור הנשימה (והיו כאלה לעשרות), הקראנו פרק אחד מסיפורי האלים

      [ושוב ממליץ מאוד: המיתולוגיה היוונית, אהרון שבתאי, הוצאת מפה]

      ולאט לאט השתלטה עלינו אווירת הנירוונה הכלל אנושית - ונהיינו לאחד עם כול בני האדם.

      עד שעמדנו טועים ותוהים בתוך הערפל למרגלות הפסגה

      כבר היינו מאמינים של ממש

      (במובן החילוני של המילה :))

        24/9/09 22:49:

      צטט: גיל_82 2009-09-24 19:01:04


      תודה למחמאות המגיבים (הודתי גם אישית).

      אשר לזאוס - אולי לא מתאים בחודש חגים זה, אבל בשבוע אחד בין הררי יון מצאתי יותר מזאוס וחבריו האלים, מאשר בכל חיי מאלוהי אברהם בארץ הקודש. 

      נראה לי שזה בגלל שהם פחות יומרניים בהבטחות של טוב לבני האדם. אבל אני באמת לא מומחה בתחום. 

      זה בגלל (או יותר נכון גם בגלל) שהיוונים ידעו לקרב אליהם את אלוהיהם. לעשות אותם אנושיים (חוטאים וטועים במידה) ונגישים לכולם.

      ציטוט נהדר של פינדרוס.

       

        24/9/09 21:45:

      איזו דרך יפה ומיתולוגית עשיתם כדי לזכות בברכה

      ולא רק בשבילכם ביקשתם אלא בשביל כולם

      וזו מחווה אצילית  שיפה לפתוח בה את השנה החדשה.

      המסע שלכם נראה שמימי לגמרי

      אולי בשל התובנות שמציפות את הצועד

      כדרך מסעם של קדושים וגורואים למינהם.

      תשואותי 

        24/9/09 19:20:

      הנה דוגמה לצניעות שבתרבות זו. כך כתב המשורר פינדרוס:

       

      אחפש את החדווה שמציע כל יום,

      אזקין בנפש שלווה

      ואשלים את ימי כפי שנקבעו.

      כי ממילא כולנו נמות,

      גם אם גורלנו אינו זהה.

      זה ששואף אל מה שבמרחקים,

      יגלה שהוא קטן מכדי להגיע

      אל ארמון האלים המרוצף ארד.

      פגסוס המכונף ניער מעליו

      את אדונו בלרופון,

      כשהאיש רצה לטפס את משכנות השמים

      ואל חברת זאוס.

      סוף מר ואומלל ממתין בקצה

      אושר שחורג מן המידה.

        24/9/09 19:01:


      תודה למחמאות המגיבים (הודתי גם אישית).

      אשר לזאוס - אולי לא מתאים בחודש חגים זה, אבל בשבוע אחד בין הררי יון מצאתי יותר מזאוס וחבריו האלים, מאשר בכל חיי מאלוהי אברהם בארץ הקודש. 

      נראה לי שזה בגלל שהם פחות יומרניים בהבטחות של טוב לבני האדם. אבל אני באמת לא מומחה בתחום. 

        24/9/09 00:03:

      זה נחמד שהיה לך ערוץ תקשורת ישיר עם זאוס.

      רעיון לא רע בכלל.

      *

        20/9/09 14:02:
      יפה מאוד

      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        20/9/09 11:16:


      כל כך יפה. התחלה יפה לשנה חדשה.

      שתהיה שנת שלום וזכויות אדם.

      (כבר הגדשתי סאת כוכבי לבוקר זה).

        19/9/09 23:58:

      תמר תודה,

      מגיע גיל שבו התפקידים מתהפכים - זה הילדים שחוששים להוריהם.

       

      ותודה גם תמי - מחמיא מאוד

        19/9/09 22:11:


      שנה טובה

      ממש פוסט נפלא

      תמי

        19/9/09 21:21:


      לא בהשוואה לפוסטים אחרים

      (חדשה באתר וטרם קראתי הרבה מהם),

      אלא בפני עצמו, הפוסט הזה הוא ממש מושלם עבורי.

      אמנם, אין כמו לחוות את המציאות הזו ממש

      ובכל זאת, בעזרת תמונות וטקסט מתומצת ועם זאת מתואר היטב -

      הצלחת להעלות לפני, את מה שאני כ"כ אוהבת:

      פסגות ורוח ("(מי יתנני עוף..") - שילוב מנצח.

      אח, איזה אויר ...!

      * חששתי קצת לבניך שהלכו במרחק ממך - האם הם בגיל המתאים?

       

      תודה, ושנה טובה וברוכת גשם! 

       

        19/9/09 20:06:


      תודה אלה

      (נזכרתי שספרת לי על הטיפוס שטיפסת ליד נטף בהרי ירושלים...:)

      מחזיר אלייך את הברכה בהווה - הכול מקסים, הכול נפלא, והכל "יהי" בשבילך כבר מאמש

        19/9/09 19:58:


      תודה לנירית ולימור

      וגם לשוש על תגובתך

       

      אגב דבר של מה בכך - זה יותר עניין של לקום וללכת. אין לי כושר גופני שונה מבני גילי, ואתם לא מאמינים כמה מבוגרים ממני פגשנו בדרך אל וממנו.

      גם לא צריך ציוד מיוחד, שהוא ברובו יותר עניין של אופנה מאשר של צורך אמיתי.

        19/9/09 19:56:


      תמונות נפלאות

      כתוב מקסים

      ומי ייתן וכל שתבקש לו יהי

      שנה טובה

        19/9/09 18:55:


      לא דבר של מה בכך!

      שנה טובה!

      בלוג חינוך דרך הטבע

      רשימה

      פרופיל

      גיל גרטל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין