ממרחק רב יותר, כמו נמתח בכשרון. חצי אי מרוחק. אני קורא לו, בית. במרחב הפרטי, להבת נר מאירה אותנו. בפרטים קטנים שחמקו. רסיסי מלח. קילוח עדין - דם ומים. רחוק במערות האף, חי ונקי. בסערה גדולה יותר מזו, אני יכול לשמוע אותך בוכה. בשוליו של גל גדול. באדוותו אני צף, על מה שנותר - קורת מיטה. |