הפעם אני מביט קדימה מתוך אחריות מעשית, נטולת תקוות...זו לא הולכת להיות שנה טובה מיוחד, ההיפך הוא הנכון, שנה די קשה. השנה הכלכלית: לכל אלו הסבורים שאנחנו נמצאים בדרך החוצה מהמשבר הכלכלי, כדאי אולי להפנים שכמו במחלות רבות אחרות, תופעות הלוואי קשות מן המחלה עצמה. למי שסבור (כמוני) שהוא שיחק אותה כשהכפיל את כספו המושקע במניות בשנה האחרונה, כדאי מאוד לקחת בחשבון את תופעת הלוואי העיקרית של המשבר הנוכחי והיא הירידה התלולה בכוח הקניה של הכסף. כוח הקניה יורד אמנם בעקביות זה מאה שנה, אך המשבר הזה וכלל ההתחייבויות הממשלתיות להזרמת הון יגרמו כך נראה, להדפסת הרבה מאוד כסף שהוא הרבה מאוד אינפלציה שהיא מעט מאוד כוח קניה. תוך כמה חודשים נתחיל לראות בעולם רמות אינפלציה דו ספרתיות. שנה רעה ללווים ולנוטלי המשכנתאות. השנה המדינית: זה לא ייקח יותר מכמה חודשים עד שיתחילו לצוד את קציני צה"ל וחייליו הנופשים באנגליה, ספרד, הולנד פורטוגל, גרמניה, כל מדינות סקנדינביה ורבות ממדינות מרכז ודרום אמריקה. אמריק'ה, שכנראה גם לה קצת נמאס מאיתנו, תמנע כאקט חינוכי מלהטיל וטו במועצת הביטחון שתקבל החלטת גינוי כנגד ישראל בגין פשעי מלחמה במבצע ההשתוללות שלנו בעזה וככה לא תוכלנה ממשלות רבות למנוע אזרח זה או אחר, מלהגיש תביעות כנגד מי שעשוי היה להיות חייל בתקופת המבצע ההוא, במרבית המדינות שהוא יבקש לבקר בהן. שנה רעה למי שאוהב לנסוע לחו"ל. השנה הבריאותית: השנה יכאב לנו יותר כאן וכאן וכאן מ-בשנה שעברה, אבל השנה גם נשלם על הכאבים שלנו יותר, כי קופות החולים ימצאו דרך להוציא מאיתנו עוד קצת כסף על האקמול, כי השנה אין שר בריאות שיפקח על ההשתוללות שלהם והאין שר הזה גם לא יהיה שם בשביל לשמוע את הבכי שלנו וכשאין מי שישמע את הבכי, זה יותר כואב. שנה רעה לכואבים. השנה הקולינארית: זו תהיה שנה של קטסטרופה בדיוק כמו השנים שלפניה כי הטעם הישראלי במרחב רפובליקת החומוס כמו שאומר חבר שלי, אינו משתפר. פיגוע קולינארי רודף פיגוע קולינארי, בכל אשר תפנה. גם השנה תחלק לנו שרי אריסון, דגלים בטעם חומוס שהודפסו הפוך וכולנו נלעס אותם ולפני שנקיא נגיד שלפחות יש מי שעושה משהו במדינה הזאת ולמה תמיד להתלונן ? שנה רעה לרעבים. השנה האופנתית: השנה יחזור לאופנה הקוקו וכל הבנים פתאום יפסיקו לגלח את הראש ויגדלו קוקו, הם יאכלו כשהם רעבים, ישתו כשהם צמאים, יחרבנו בהליכה וכולם יחשבו שהם סוס. שנה רעה לאופנה ולמנקי הרחובות. השנה הרגשית: דווקא מהבחינה הזו פוטנציאל השיפור נראה מבטיח. כל כך הרבה קטסטרופות מחכות לנו שנראה שאת שברון הלב נצליח סוף סוף לשכוח. לאט לאט כבר לא יהיה לנו זמן להרהר במה שעשו לנו ובטעויות שעשינו אנו, הניתוחים והשחזורים יראו קצת לא רלוונטים תוך כדי חיפוש שאריות מזון בפחי האשפה, או המתנה בתור בלשכת האבטלה. זו תהיה שנה טובה לשבורי הלב. השנה שלי: השנה שלי גם היא תהיה מצוינת. בגלל שהכסף שלי לא יכול לקנות כלום ובגלל שאני לא אוכל לנסוע לחו"ל ובגלל שאין לי למי לבכות שכואב לי ובגלל שאי אפשר לאכול במסעדות ובגלל שאני כבר לא יכול לגדל קוקו ובגלל שכבר שכחתי את שברון הלב, לא יהיה לי כל כך במה להתעסק ואני אחזור לנגן. שנה טובה לי, שנה רעה מאוד לשכנים. |