אַתְּ לִמַּדְתְּ אוֹתִי לְהִתְבּוֹנֵן בִּי מֵהַצַּד וְלִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁחִפַּשְׂתִּי מִזֶּה שָׁנִים.
אִתָּךְ הַכּוֹס שֶׁמַּחֲזִיק בְּיָד נוֹתֶנֶת לִי כּוֹחַ לְהִסְתַּכֵּל בָּרְאִי הַפְּנִימִי שֶׁל עַצְמִי עַל מְנַת לָתֵת אוֹתִי לָךְ.
כְּשֶׁאֶת אוֹמֶרֶת לִי שֶׁטּוֹב לָךְ שׁוֹכֵחַ אֶת הָרַע שֶׁלִּי וּמְנַסֶּה לִמְצוֹא שָׁעוֹן שמחוגי הַזְּמַן בּוֹ עוֹמְדִים. |