גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
פגשתי אותם, את הגברים המפוחדים...
| המזל שלי, גם כן.
יש לנו תורנות קניות מצרכים לגן.
איזה שהוא הסדר עם חנות סיטונאית כזו שגם השירות שם די סיטונאי ובכלל אתמול ערב חג, עשיתי את הדבר הכי לא הגיוני שיש לעשות.
נסעתי ללקט את הארגזים לגן של הילדה.
הגעתי לשם ואז התברר באופן לא מפתיע, שהחברים התעלמו מהפקס של ההזמנה ומצאתי את עצמי לראשונה בחיי עורכת קניות חג לגן עם לא אחרת מאשר הדיילת העייפה ששכחה לעשות לנו את זה מראש.
כמובן שהצעתי לה עזרה וממש לא מטוב לב, כי יכולתי במו ידי לחנוק אתמול מישהו, אבל רציתי לזרז תהליך. הלכנו לנו בין המדפים והדיילות והפכתי לחיילת ממושמעת בצבא שיווק סיטונאי.
היא נתנה לי הוראות לביצוע ואני הצדעתי והלכתי לבצע (בכל זאת המפקדה שלה).
"לכי תביאי גבינה צהובה 400 גרם, אני בינתיים אביא שקדי מרק".
לאחר כדקה נפגשנו בבסיס האם - העגלה והמשכנו ככה תוך שאנו מתפצלות לחוליות ונפגשות לאחר כמה דקות כשאנו מסמנות וי על כל משימה. בין המדפים פגשתי בהם...
משהו בהם נמשך אלינו, הדיילת ואלי כנראה זה קרה כי ראו שם עבודת צוות ויותר מזה, אנו היינו שייכות לצבא המנצח בסופר: צבא הנשים.
הסופר מלא גברים מפוחדים עם רשימות, מדוע? חשבתם על זה פעם? פשוט כי מאחורי כל גבר עומדת מנהלת מצליחה: "סליחה..." (כשפונים לצבא נשים תמיד חשוב לומר סליחה)..."האם אתן יודעות אם יש קונחיות של בצק עלים? מה זה?", ליבי נחמר עליו, ידעתי מה יחכה לו בבית בלי הבצק העלים הקונחיתי שלו, אז אמרתי לו ברוך: "כן אתה ודאי מתכוון לזה שממלאים בו כבד או פטריות" וכך לאחר ששיתף אותי ברזומה הבישולי של בת זוגתו הוא ענה לי כשבעיניו מבט תקווה: "כן, כן, זה".
כמה עוגמת נפש היתה בעיניו שהתגליתי כתקוות שווא כי לא היה לי שמץ מה...
הגבר השני כבר היה הרבה יותר ברור, זו לא היתה קונחיה, זה היה בצק עלים פשוט ושם הדיילת כבר הצביעה ולשמחה לא היה קץ. השלישי היה הגבר בו נפלו כל המחיצות, זה כבר היה באמת מפגש אינטימי: "סליחה, האם את יודעת אולי אם זה תחבושות היגייניות או תחתוניות?"
חייכתי אליו ועניתי שאלו תחתוניות.
ואז לא עמדתי עוד בפיתוי והוספתי: "זה מדהים, אתה השלישי שלי היום, זיהיתי אותך לפי הפחד בעיניים"...הוא חייך והתנצל: "זה דווקא לא לאישתי, זה לבת שלי".
צבא נשים כבר אמרתי? מסתבר שזו לא רק האישה, את הטירור הקשה הזה, עובר גם כל גבר שלו נבחנית בגיל ההתבגרות...אחחח בן זוגי היקר, אבו בינת, עוד צפויות לך שנים רבות של עונג צרוף..ומסתבר שהשתיים שלך קיבלו לעזאזאל את האופי הבעייתי של אמא שלהן....משעמם לא יהיה לך ואולי, יום יבוא וגם אתה תתנצל בפני אשה שתאלץ לשאול בסופר: "סליחה, אהה, אההה, אאההה..." ואז תלחש לה: " אני צריך תחתונית, אבל שלי לא אוהבת את האלו בלי הדבק, היא ביקשה עם כנפיים, תוכלי אולי לעזור לי...אולי אפילו בעבור תשלום סימלי?"
והיא תחייך ותקח אותך אל עבר המדף רוויי הכנפיים ואתה תודה לה על הכנפיים שהעניקה לך בעוד היא תדהר אל עבר הקופה מלאת החיילים הממושמעים החוזרים הביתה עם הרשימה השחורה (במקרה הטוב, אם יכלו לשים פס שחור על כל המטלות).
זהו פוסט תודה לכם, על השבועיות שאתם עושים, למרות שאנחנו נבחניות, אנו מעריכות עד עמקי הלב...איך לא נעריך את זה ששרדתם איתנו עד היום? איך?
שנה טובה גלית. ♥
מוזמנים גם לאתרי האישי: www.e-sheet.co.il
|
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אל ניניו, אני חושבת שאתה הגבר האולטימטיבי
כן כך מסתמן
ובאשר אלי, עזוב גם כך אני גרועה בקניות ובכלל לקחת אותי ברצינות יתר זה לא אחראי:))
היי את...3 גברים פחדניים ואתם כבר צבא? להרגיע...:))
כשאני עושה קניות אני עושה אותן בביטחון מלא ובלי רשימות...
ככה זה כשיש שותפות אמיתית..אהה..וזיכרון בריא.
בהזדמנות נעשה תחרות קניות...:צבא נשים..נו באמת :)
אוי אני מבינה כל כך יקירי
לי קרה הפוך, הצרות הנשיות, הייתי חייבת טמפון ולהגיע למכולת היחידה באיזור ולומר לו: "שמע קיוויתי שתהיה כאן מוכרת..."
יודע מה הוא ענה לי בתגובה? "כאן במדף השני משמאל, אני כבר רגיל".
אז באותה נימה גגו, שנה טובה ו...אנחנו כבר רגילות, גם לנו יש גברים מפוחדים בסופרים מנוכרים.
את יודעת כמה זה מביך לשאור משהי בסופר
איפה יש טמפוני אקסטראלאר'ג
אממממ
דני מאמי אני רק שאלה: ואם אני אשה עם מוגבלויות של גבר? בחיי שאני לא עושה קניות בגלל זה, נשבר לבני המשפחה מהחסרים במקרר, האם זה מאפשר לי להכנס למועדון האקסקלוסיבי שלכם ה"לא להיטים"? שמע בינינו, גם אני לא משהו.
יאאאאאאאאאאא
איזה כיף שבאת יא דני
זה לא יפה לצחוק על המוגבליות שלנו גליה מאמי,גם ככה אנחנו לא להיט(:
ככה זה כשמדברים מ♥ אל ♥ לא נשאר לי כי אם לחייך בהסכמת אחיות לחשק.
אהה...
למה לא אמרת קודם...?
כעת ברור למה את כל כך מודה לו...
אך יש לציין שמופרעי קשב המודעים להפרעתם...יש להם מן הסתם שפע תכונות מופלאות ,נדירות ונהדרות המפצות על כל העניינים הטכניים שהם קצת עילגים בהם...כך זה לפחות אצלי בבית ויש לי הרגשה שגם אצלך...!
והעולם באמת יפה...ומצחיק...ומוזר...וטוב שכך!
הופה הופה עלית על עצם העניין: "עבודה מסודרת" אני ? מסודרת? לא יכולה לאמץ את העניין, כנס למשרדי, נראה אותך מוצא שם אותי בין כל הניירת והלפט אוברס.
זו הסיבה שבמקום לאמץ את השיטה אני מעדיפה לאמץ את ההוגה.
טוב איפה שורת העוף שלך?? (OFF LINE)
זה ממש נכון...
במיוחד לגבי קניית תחתונים....
זה מה שנקרא An offer I can't refuse....................
את הפרטים נתאם OFF LINE....
כל העניין הוא בעבודה מסודרת, ואז זה הופך לממוקד מאוד.
אבל..אבל...רם...לא שמעת?
אמנם אני לא פונקציה כי אני בקושי מצליחה לקנות לעצמי בגדים
אבל מרבית הקלפטס כבר עשו ת'סטז' שלהן בנושא קצת לפני החתונה
שהגבר הכנוע עמד בסניף באגיר והקלאפטה תיזזה ציבור שלם של מוכרי בגדים כדי ליצור לה ת'חתן האולטימטיבי, בחיי שחוץ מהפרצוף הכל היה אז ריצ'רד גיר...ככה זה כשנשים קונות לגברים בסניף של באגיר
וכאן נכנסת לתמונה הנקמה הגברית:
שורות של נשים בחנויות בגדי גברים אובדות עצות ופונות בחשש לגברים "אתה במידה של בעלי, אולי תמדוד".
אהה?
נכון?
אההה דניאלי (בנימה מתחנפת) אתה מאמין בביגמיה?
פשוט רציתי להציע לך נישואין, אני חושבת שאתה החלויה החסרה...
:))) יופי של אסטרטגיה, ניכר שהפחד הפך אותך למומחה בתחום, כך יאה.
חג שמח
ממני
גלית
חחחחחחח את יודעת? לא מספיק שגמרת אותי כאן, גם הפרכת את כל התיזה, אסביר מדוע.
אני בעלת הפרעת קשב וריכוז (יש לי אישור מהרופא וגם כמה מרשמים מאביקים לרטלין) ולכן ולראייה בן זוגי עורך קניות, כי בדיוק מה שכתבת כאן תקף עלי לצערי.
אני אפילו לא מנסה לפצות על אובדן מוצרים כי אני יודעת שלא כועסים על אישה שיש לה הפרעות גבריות.
אחחחחחחחחחח העולם יפה.
גלית
ימה הקמת מפלגה הכי אטרקטיבית בעיני כמעט חמישים אחוזים מהאוכלוסיה (הנשים).
אז מה? אתם חסרי אונים? זה מה שנאמר כאן? אז מה? גורלכם גורל הברירה הטבעית? מה? השם ישמור בסוף נשאר כאן לבד רק נשים? אני מוחה.
אי לכך כל אישה הקוראת כאן, אנא אמצי לך חבר וגלי את מידת הרחמים.
היום מוצאי חג ראש השנה נפתחת כאן פינת אימוץ.
באמתחתינו גברים דלמטיים, אסקים סיביריים רוסים, רוטוויילרים מתאמני מכשירי מתח בים וכן מעורבים בסיגנון אישי.
בואו בהמוניכם.
2 דברים יש לי להגיד על זה.
האחד נקרא: "תקום-תלך-תבוא-תעשה" - והמבין (הגברים שבינינו) יבין.
ולגבי השני, אצטט ביטוי אמריקאי: Dammned if you do, dammned if you don't". ובעברית, לא משנה מה נעשה, תמיד יהיו טענות. וגם את זה המבין (הגברים שבינינו) יבין.
וכן אין להתפלא על "המבט המפוחד".
אני פותר את זה בצורה פשוטה. ראשית, לפני הרבה שנים הכנתי רשימה מודפסת מראש (טבלה בה יש לסמן את הכמות הדרושה של המוצר). ולגבי כל דבר שמצריך בחירה בין אלטרנטיבות לא מוכרות (כגון אותן תחתוניות) - אני לוקח איתי חלק מהמארז הישן, לצוקך זיהוי ויזואלי מיידי.
ומכיוון שמעת לעת קורה שלמרות כל הנ"ל אין באותו הרגע את המוצר הספציפי - למדתי כבר לזהות תחליפים שיהיו מקובלים על המין החזק.
בד"כ זה עובד לא רע. וכשזה לא עובד - ראה 2 הכללים לעיל...
חג שמח!
גליתתת...את כל כך צודקת...רק יש לי להוסיף עוד סוג של אבודים בסופר...
שיש להם הפרעת קשב מטורפת ושנורא רוצים לשמח את האשה אז מייד אומרים שאין בעיה
ורצים עם הרשימה...והדוחק והתור והשפע על המדפים...המבחר...כל כך משבש את דעתם ...
שחוזרים רק עם מה שהיה ממש ברור ברשימה (עם פירוט חברה ,כמות תכולה,איפיוני צבע ומרקם וכו')
ושזה בערך רבע או חמישית מהנדרש...אך מצ'פרים אותך במלא דברים אחרים שמצאו בדרך וזה
היה נראה להם ממש נחוץ\מגניב\טעים\סתם כיף שיהיה בבית...ואז את מחוייבת תוך הכרת תודה עמוקה...
לרדת בעצמך לקניות מחדש...!...
זה הסוג הממש נדיר לפגוש...כי הם בדר"כ...מקבלים פטור ענק מחובת העזרה בקניות בסופר...
שמעת עליהם...?
שתהא לך שנה נפלאה ושופעת כל טוב!
ככה זה מתעללים בנו. שולחים אותנו למשימות שמראש הסיכוי שלנו להצליח הוא אפסי. אחר כך יש עוד תלונות . למה הבאת את זה התכוונתי בכלל לזה. נשים תבינו כבר !!!! אנחנו הגברים לא יודעים לעשות קניות, לשתוף את הכוסות , גם לא לבשל !!! אז ראו הזהרתן .