מבריזים לגן עדן
פוסטים אחרונים
- בשר אדום לא יזיק לך אך לא כן חוקרים חסרי אחריות ותקשורת חסרת מושג 15/3/12
- מחקרים מדעיים או אבולוציה? 17/1/12
- חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פענחו את חידת הופעתו של אדם מודרני קדום בישראל – כבר לפני 400,000 שנה 11/12/11
- מדוע התפתח ההומו סאפיינס הראשון דווקא ליד תל אביב? 10/12/11
- על סכנת המומחים ועל סכנת גלוטן 5/12/11
- כתבו בעיתון (כלומר אמרו בטלויזיה) – אין כמו תזונת פליאו! עם שומן רווי… 28/11/11
ארכיון
ויטמין D מחסן כנגד שפעת חזירים?
הנה ידיעה מתוך עלון החדשות של דר' קאנל מלפני מספר ימים: מתוך 275 איש החוסים במוסד לאנשים עם מוגבלויות בוויסקונסין נדבק אדם אחד בשפעת חזירים בעוד שמתוך הצוות הטיפולי המונה כ-800 איש נדבקו 103 איש! ההבדל בין שתי הקבוצות – בניגוד לאנשי הצוות, נוטרה רמת ויטמין ה-D של החוסים במשך מספר שנים באופן שגרתי ותוסף ויטמין D ניתן בהתאם לצורך. דר' קאנל מרכז אינפורמציה בנושא ויטמין D באתר מיוחד שמטרתו להפנות את תשומת לב האזרחים והרשויות לחשיבותו של ויטמין ה-D לבריאות. לפי ניתוח של ההתפרצות שנעשה על ידי המנהל הרפואי של המרכז נדבקו החוסה הבודד והצוות מחוסה אחר שהועבר למרכז באותו השבוע כשהוא חולה. כלומר ההדבקה הייתה מהחוסים לצוות אך אף אחד מהחוסים, למעט אחד, לא נדבק. חישובים סטטיסטיים מראים שההסתברות לכך שהתוצאות המדווחות הן מקריות היא פחותה מאחד לאלף.
באחרונה מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שאנשים שנדבקים וגם אלה שנפטרים משפעת חזירים סובלים ממחסור בוויטמין D . בעלון חדשות קודם מביא קאנל דיווח של מרכז ניטור המחלות האמריקאי שעד ליום הדיווח גבתה המחלה את חייהם של 36 ילדים. 2/3 מהילדים סבלו מאפילפסיה, ניוון שרירים או בעיית התפתחות עצבית אחרת. קאנל טוען שמחלות אלה ידועות כקשורות (לאו דווקה נגרמות) במחסור של ויטמין D. הסיבה היא כנראה שילדים הסובלים ממחלות אלה מבלים מעט מאוד זמן בחוץ וגם כשהם כבר יוצאים, דאגה הורית כללית מוגברת בעקבות מחלתם גורמת לכך שהוריהם משתמשים ביותר מגן שמש.
הדעה שוויטמין D הוא קריטי בהגנה נגד נגיפים אינה חדשה. בשנה שעברה החלה סוכנות בריאות הציבור של קנדה במחקר על הקשר בין ויטמין D לשפעת חמורה המתפתחת משפעת רגילה. לאחרונה הודיעה הסוכנות כי היא מתאימה את המחקר לבדיקת הקשר בין ויטמין D ושפעת חזירים. בהודעתה מסכמת הסוכנות את הידע המדעי הקיים בתחום: "הסוכנות מדגישה שהקשר בין ויטמין D ושפעת חזירים אינו מבוסס בצורה מספקת אולם, מחקר מוקדם שנעשה בשנות ה-40 במודלים של חיות מצביע שעכברים שקיבלו דיאטה נמוכה בוויטמין D היו יותר פגיעים לזיהום של שפעת חזירים ניסיונית מאשר אלה שקיבלו רמה מתאימה של ויטמין D (Young 1946). הסוכנות הוסיפה שעדויות אפידמיולוגיות מצביעות על תפקיד לוויטמין D בשפעת עונתית באופן כללי: " יש קורלציה בין זיהום שפעתי ובין קרינת שמש לפי אזורים גיאוגרפיים ותקופות בשנה. מאחר וויטמין D מיוצר בעור בעת חשיפה לשמש, רמות נמוכות בדם של ויטמין D (25 (OH בחודשי החורף נראית כקשורה לתפוצה של שפעת עונתית בחורף. אולם קשר סיבתי בין ויטמין D ושפעת עונתית עדיין זקוק להוכחה." ועוד מהסוכנות הקנדית: " עדיין לא מובן באופן מלא איך ויטמין D יכול להגן כנגד שפעת. אולם מחקר חדש מצביע על כך שוויטמין D גורם ליצור של חומרים אנטי-מיקרוביים בגוף המנטרלים מגוון רחב של גורמים מזהמים כולל וירוסים של שפעת."
יש עדויות נוספות המצביעות על הפעילות החיסונית של ויטמין D כנגד נגיפים. דר' ווסטון פרייס, שערך בשנות ה-30 מסעות שנמשכו 6 שנים בחברות מסורתיות בכל רחבי העולם, הגיע למסקנה שבריאותם המושלמת נובעת מרמה נכונה של ויטמינים מסיסי שומן A D E K בדיאטה שלהם. המחלה הנגיפית הנפוצה ביותר בתקופתו, שחפת, לא הייתה ידועה בקרב אותם חברות מסורתיות למרות שלכולם היה קשר ברמה כזאת או אחרת עם העולם המערבי. בהקשר זה ידוע שהתרופה היחידה לשחפת שהייתה נהוגה באותה עת הייתה שיזוף בשמש.
דר' קאנל ממליץ על שמירת רמה של 25(OH)D של 60-70 ng/ml בדם. קופות החולים בארץ מגדירות מחסור בוויטמין D מתחת ל 30 ng/ml. זוהי קביעה מיושנת וחסרת בסיס מדעי. למצילים בארץ, לדוגמה, נמדדו רמות של מעל ל-100 ng/ml . לסיום הנה מכתב שקיבל דר' קאנל מרופא בג'ורג'יה המדבר בעד עצמו: "תודות על העדכון אודות ביה"ח בוויסקונסין. יש לי עדות דומה מתוך ניסיוני הרפואי כאן בג'יאורג'יה (ארה"ב). אנו אחת מחמש המדינות עם התפרצות נרחבת של H1N1.
התרגום של המכתב האחרון נלקח מאתר ישראלי נפלא המרכז אינפורמציה רבה על ויטמין D
תנו לאבולוציה לעבוד! הביאו את רמת ויטמין ה-D בגופכם לרמה דומה לזו שהייתה לו בעת התפתחותו האבולוציונית, בעת שחשיפתו לשמש לא הופרעה על ידי בגדים, קניונים, מכוניות ומשרדים.
שנהיה בריאים
מיקי עידכון - נתון שלא היה לי בזמן כתיבת הפוסט: החוסים במוסד בוויסקונסין טופלו לשמירת שארית בדם של 50 ng/ml. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
1000 יח' זו התחלה יפה. יש מחקרים שמראים צורך ברמה בדם של 40-70 ng/ml. לא מגיעים לזה בד"כ עם 1000 יח' (אלא אם כן יש חשיפה סדירה לשמש). מעדויות שאני קורא 4000 יח' עובד לא רע כדי להגיע לרמה הזו. בכל מקרה צריך לכוון לרמה בדם. כמה יח' לוקחים ביום פחות חשוב. ראה www.grassroutshealth.net או http://www.vitamindcouncil.com/
אני לוקח בין 3500 ל 7000 יח' ביום ויש לי רמה של 65 ng/ml
כמי שנוטל מדי 1000יח' הרי שלא אחלוק על חשיבותו.
אזהרה- שמש כוללת קרינת UV הפוגמת במבנה הדנ"א, אך גם משמשת קטליזטור לשפעולם של וירוסים (מסוג רטרו) המנמנמים ברחבי הגנום שלנו!
אכן הגבתי בפזיזות ,כעת אני שם לב למידע הרב שמפוזר ברחבי בלוגך ובשאר הפוסטים שיצרת , שמשלימים זה את זה .
שלימל'ה
אני מניח שהתגובה שלך התיחסה לפוסט הקודם ולא לזה. עניתי ולא שמתי לב באיזה מן הפוסטים הגבת.
שלימל'ה
התגובה שלך מתעלמת מעובדה אחת שמודגשת בפוסט והיא שהציידים לקטים וחקלאים, כל אחד במקומו ובתקופתו, היו בריאים מאוד והם כן חיו הרבה זמן. יש פה פוסט על ציידים זקנים שדן בכך.
אם הם היו חולים הם לא היו פה וגם אנחנו. יש עד היום דוגמאות לחברות מסורתיות שבהם אנשים בריאים ואין שם רופאים. מחקרים אחרונים קובעים (כמה שאפשר לקבוע) שהאדם הניאנדרטלי באירופה היה קרניבור לא אוכל כל. לא שהוא לא יכל לאכול הכל אך מזונו היה רק מציד. אין סיבה שהוא יהיה יותר חולה מאריה שחי רק מציד.
אני מתנצל מיקי ,זה כנראה לא המקום להערות כל כך כוללניות ,פשוט נחה עלי הרוח הכללית .
"דר' ווסטון פרייס, שערך בשנות ה-30 מסעות שנמשכו 6 שנים בחברות מסורתיות בכל רחבי העולם, הגיע למסקנה שבריאותם המושלמת..."
מקובלת הסברה שהאינדיאנים הושמדו בעיקר על ידי המחלות שהארופים הביאו עימם ... ממסעות פרטיים שאני ערכתי התרשמתי שהאדם ,בחברה מסורתית או מתועשת ,אוכל בעיקר את מה שהכי קל להשיג ,ואם זה לא טעים ,אז או שמתרגלים ,או שמפתחים תרבות בישול מתוחכמת ,ורק המזל הטוב דואג לקשר בין האוכל הקל להשגה ובין הבריאות ... אלא אם כן בחברות מסורתיות הכוונה למלקטים ציידים ,אבל גם אצלם -מקריאה מזדמנת - הבנתי שאין אחידות תזונתית ... לפני איזה זמן, נפלה לידי חוברת של אנתרופולוג-ארכיאולוג ישראלי ,שסינן תכולת העפר במערות הכרמל ,המערות של האדם הניאנדרטלי ,וניסה להסיק מכך לגבי מזונו ,פרק אחד הוקדש לבעיית הרעלים בזרעי הבר שמצא ,ושם הוא סיפר על מגיפות שיתוק בהודו בעיתות בצורת... קיצורו של עניין ,שהאדם הניאנדרטלי היה חשוף לרעלים רבי עצמה מכיוון המזון ,חלק מהרעלים הם בעלי השפעה ארוכת טווח ...אם כי ייתכן שלא נהג להאריך ימים .
סברה אבולוציונית : אוכלי כל מלכתחילה ויתרו על רמת ההתאמה בינם לבין מזונם ,ובכך הם קיוו להתגבר על המחסור המתמיד באוכל .והמחיר שמשלם אוכל כל על יכולתו לאכול הכל ,הוא שכל תזונה שאוכל-כל יבחר תעניק לו לקט של מחלות אופייניות .
והנה עוד סמינר של אוניברסיטת טורונטו לרופאים על טיפול בויטמין D כנגד סרטן וסכרת מסוג 1. אפשר לפתוח בלוג שיתעסק 100% בנושא הזה.
עדויות נוספות על תרומתו של ויטמין D להגנה מפני השפעות:
https://www2.gotomeeting.com/register/988827322
והגנה טובה נוספת משפעת החזירים זה להימנע מקבלת החיסון נגד שפעת החזירים.
מור
גם הסבתות הסיניות.
הבת שלי שלחה לי פתגם סיני עתיק: "אל בית אליו לא מגיעה השמש מגיע הרופא"
זה כנראה לא מקרי שהסבתות אומרות על השמש שזוהי התרופה הכי טובה לצינון...
ובדיוק היום קיבלתי מייל שרשרת המתריע בפני החיסון לשפעת החזירים, ומעודד הצטיידות בויטמין D כתרופה.
דובצ'ה
עוד פעם לא שמתי לב שזו את.
שנה טובה
מבחינת השארית של 60-80 ng/ml אין הבדל בין תינוקות לבוגרים. מבחינת הכמות שיש לקחת יש כמובן הבדל. הפטנט הוא לקחת הרבה כדי להעלות את הרמה ואז כ-4000 יח' ביום למבוגרים ולמדוד מדי פעם את השארית בדם ולפי זה להמשיך. אני התחלתי עם 25 לקחתי שבועיים 50,000 יח' כל יום ואחר כך 50,000 פעם בשבוע. כאשר מדדתי לאחרונה הייתה לי שארית של 65 ng/ml. אשתי שעשתה אותו דבר פחות או יותר גמרה עם שארית של 75 ng/ml. ילדי ונכדי מתספים גם הם ומודדים מדי פעם והם הגיעו לרמות טובות חוץ מנכד אחד שכנראה סובל מרגישות לגלוטן והיה בתקופה בה אכל לחם לצורך בדיקות. גלוטן "שורף" ויטמין D לאלה שרגישים אליו.
לנכדה בת השנה שלי שארית של 75 . יום אחד התקשרו ממשרד הרופאה שלה להתריע על "הרמה הגבוהה".
לא כל הרופאים יודעים הכל.
יש אכן מערכת סינרגטית בין ויטמין D A K2 שהם כולם ויטמינים מסיסים בשומן מן החי (ולכן צריך לאכול שומן מן החי). ויטמין A אפשר לקבל מכבד עוף או בקר. ויטמין K2 יותר קשה לקבל ממזון (ביצי דגים, חמאה מפרות שליחחו עשב שגדל באביב, גבינה צהובה קשה הולנדית - אולי יש גם באחרות אבל המחקר שקראתי נערך בהולנד.) בכל מקרה לויטמין D השפעה חיסונית. אני מציע לא להתיחס אליו כעוד ויטמין. אם צריך לתסף ויטמין אחד זהו האחד. עד לכמויות עתק של ויטמין D אין חשש לתופעות לוואי. המזרח גרמנים היו נותנים לתינוקות 3 זריקות ב 18 חודשים הראשונים של החיים שכל אחת מהן הייתה של 600,000 יחידות בינלאומיות. השאריות בדם הגיעו עד ל 400 ng/ml ולא דווח על בעיות. אני בהחלט לא ממליץ להגיע לשאריות כאלה אבל 60-80 זה בטוח ואף חיוני לפי המחקרים שיש לנו כיום.
האם יש הבדל בהמלצות לגבי מינון הויטמין D המומלץ לבין משקל הגוף או הגיל? (תינוקות, ילדים, מבוגרים}?
דובצ'ה
הנושא הזה מאוד קרוב לליבי כי נעם (בני הבכור) היה מאוד חולה בחורף שעבר והיום אני מכינה את גופו הקטן לחורף הקרב . אני נותנת לו פרוביוטיקה, ויטמין C ופורמולה של צמחים סינים לחיזוק המערכת החיסונית. המאמרים על הויטמין D נשמעים מאוד משכנעים, אז מה ? גם ויטמין D עליי להוסיף ? האם יש לזה סוף ? האם אני לא מסתכנת בשיבוש האיזון הטבעי של הגוף?