בין כסה לעשור, ימים נוראים הרי גורל. לאלה עוד אגיע. בין השמשות, אני רוצה לרכך אותם באגדה סתווית מַעֲשֶׂה מַלְכָּה אַדְווֹת לְבָנוֹת מְעַגְלוֹת חַמוּקַיִים בֵּין חוֹף זְהַבְהַב וּבֵין קְצֵה הַשָׁמַיִּם זֶהוּ הַחוֹמֶר מִמֶנוּ נוֹלָדוֹת בְּנוֹת הַיָם הַקְטָנוֹת שֶׁבַּאֲגָדוֹת.
עֵינֵיהֵן פִּיסוֹת אֲפוֹרוֹת שֶׁל עָנָן חוֹל חַם וְזָהוֹב מְחַסְפֵּס אֶת גוּפָן וְשֶׁמֶשׁ לוֹטֶפֶת הַגַל עַל הַגַב – זֶה בְּרַק הַקַשְׂקָשׂ מִמוֹתֵן עַד זָנָב.
לִפְעָמִים נוֹלֶדֶת אַחַת בֵּין עַרְבַּיִים
שָׁמַיִּם מְתוּקִים אַפְלוּלִית בַּמַיִּם רוּחַ נוֹשֵׁב גַל מַשִּׁיק לְגַל מְנַגֵן הַחוֹשֶׁךְ שְׁחוֹר הַתַלְתַל
הַיַם כּוּלוֹ רוֹטֵט וּמִתְרַגֵשׁ אֶל מַלְכָּתוֹ הוֹמֶה, אֶל סְנַפִּירֵיהָ מִתְנַגֵשׁ וְהִיא, מַעֲשֶׂה מַלְכָּה, זוֹהָר יָרֵחַ מִתְעַטֶפֶת חוֹמֶקֶת וְחוֹבֶקֶת, נִרְדֶפֶת וְרוֹדֶפֶת
אָז הַמַלְכָּה פּוֹשֶׁטֶת אֶת גְלִימַת הַזוֹהָר חֲשׂוּפַת כְּתֵפַיִים מַלְכָּה כּוּלָה צוֹחֶקֶת מְפַזְזִים הַמַיִּם בְּשִׂמְחָה שׁוֹקֶקֶת
וּמִין מִשְׂחָק מַתְחִיל, וּמִתְפַּזְרִים בַּמַיִּם
אוֹרוֹת קְטָנִים כְּמוֹ פְּנִינִים קְרָעִים קְרָעִים שֶׁל עֲנָנִים וְרוּדִים מִשֶׁמֶש נָמָה לְחִישׁוֹת דַקוֹת שֶׁל רוּחַ רֶגַע שֶׁל דְמָמָה מַתוּחַ תַּווִים זַכִּים שְׁחוֹרֵי תַּלְתַּל
וְגַל מַשִּׁיק אֶל גַל נוֹסֵק אֶל עַל
פִּתְאוֹם צוֹנְחוֹת מִלְמַעֲלָה טִיפּוֹת שְׁקוּפוֹת שֶׁל אוֹר לוֹטְפוּת אֶת צָוַוארָה, אֶת עַפְעָפֵּיהָ, אֶת עוֹרָה, וְהַמַלְכָּה אוֹסֶפֶת אָז אֶת כָּל הַמִשְׂחָקִים לְרֶגַע מִתְכּוֹפֶפֶת, מְנַשֶׁקֶת אֶת הַמַיִּם מְנָעֶרֶת חַמוּקִים וּבְנִצְנוּץ נַסוֹגָה הַיַם דָרוּךְ כּוּלוֹ וּמְשְׁתַקֵף בַּנוֹגָהּ
לַמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, כּוּלָה בְּדִידוּת וָרוֹגַע הַמַלְכָּה נִישֵׂאת עַכְשָׁיו, הַמַלְכָּה נַמוֹגָה
לִפְעָמִים נוֹלֶדֶת אַחַת בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת ©כל הזכויות לצילום ולשיר שמורות לשושי שמיר |