ריח אירופאי העיר אותי ותחושה שהולך להיות חורף נעים. בדרך אל האופק, אני רואה את סופם של האתמולים שהשטתי סביב כף התקווה הטובה. הגעתי עד כאן. ספינת העבר שלי נתקעה במפרץ הזה, נוכחת בכל גודלה מול המרחב הריק. כשהיא נוטה על צדה, הספינה הטרופה נעה קלות על השרטון וקרשיה חורקים ומתבקעים בקצב שלהם. על חוף בודד אני עומדת, לפני משתרע ים של חידה. מאחורי - הג'ונגל. עכשיו אדע אם קורצתי מחומר של מגלי עולם והרפתקנים, שיש להם אומץ ללכת לפנים היבשת, לעבור מקומות שרגל אדם לא דרכה בם. לפגוש בסכנות, לשרוד אותן ולהגיע למקום מבטחים.

או להיות טרף לחיות בר.