
יורם ארבל כתב בספרו :"אדם מנהל לפעמים משפט כנגד עצמו, וזהו משפט בדלתיים סגורות שבו אין סניגורים. בחשאי, בתוך הנפש, מתנהל משפט חסר רחמים שבו האדם הופך להיות, בעת ובעונה אחת, הקטגור, השופט ולפעמים גם התליין של עצמו." אז למה אנחנו עושים את זה לעצמנו? בעולם שבו כל אדם נתון לשפיטה של אלפי אנשים אחרים, בבנק, בסופר, בעבודה, בתחומים החברתיים, במשפחה, באהבה... למה הוא עצמו שותף פעיל בתהליך השפיטה? נדמה כי האדם אוסף לעצמו במשך היום משפטים אותם שמע ממגוון אנשים ובסופו, משפטים אלו משמשים עדים לאופיו, במשפטו שלו, משפט סוף היום, ומסייעים בחריצת הדין לגבי התנהלותו של האדם באותו היום. כל זה היה נפלא אם היינו מפרגנים אחד לשני, אם היינו שומעים יותר דברים טובים על עצמנו, אולי הדין של כל אחד מול עצמו בראי היה רך יותר, סלחני ומבין יותר. יהיה תמים להגיד "בואו ניצור סביבה טובה יותר" או "שכל אחד יפרגן לאחר" אך מספיק שכל אחד יחשוב פעם נוספת על מילותיו לפני שישגרן לעולם ויבין שלמילים יש משמעות, נוכל להבין שאנו יכולים דרך שיחה עם אחר להשיג את הדבר אותו אנו חפצים מכל- מחילה לעצמנו.
|
המטאטא האטומי
בתגובה על ביקורת בונה? אין כזה דבר
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הביקורת העצמית בשונה בתכלית מביקורת חיצונית היא תופעה שסוג מסוים של בני אדם חווה כל הזמן בעוצמות גבוהות. יש טיפוסים לעומת זאת שלא יבינו במה דברים אמורים.
לגבי ביקורת או פידבק, חלקה יוצא לדרך ממקום נקי וטוב וחלקה יוצא כהקנטה. מה שמקבל הביקורת עושה עם זה, זה כבר עינינו. ביקורת יכולה להיות בונה. יש מי שלא יכול ללא.
עלית על מוקש סמנטי לא קטן.
אנחנו נוטים לייחסל מילה ביקורת משמעות שלילית בגלל שאף אחד לא אוהב שמבקרים אותו, אבל בעצם מדובר על פידבק.
כשהוא מועבר נכון - הפידבק כמו המראה על הקיר - הוא מכשיר מצויין לשיפור עצמי.
כמו כן - בל נישכח שהאינטונציה חשובה לא פחות בעת אמירת הדברים ו-מי שלא יודע להבדיל בין חלקי המשוואה שפרשתי אותה ממש בקטנה - באמת צריך למחול לעצמו אם הוא נותן לדברים לחלחל אליו עמוק ולהזיז אותו.
הכלל אומר - שגם פידבק צריך לדבעת להעביר. ולעולם לא לנסות בכוח ובטח שלא מתוך שאיפה לשליטה על האחר.
המנגנונים הפנימיים שתארת עמוק עמוק בנפש פנימה - גם יודעים להבחין אם מדובר באמירות שמקוורן בצורך לשליטה - או ממקום שבו אדם מנסה ליצור סביבה נוחה יותר למחייה בצד בני אנוש אחרים, ולא מתוך ניצולם.
שנה טובה.