למי שלא יצא לקרוא את נ. סגול בעתון העיר ביום ו' האחרון, ברצוני לצטט מעט מדבריו:
אפילו סתם שנה טובה אי אפשר לאחל בימים אלה, אם רוצים להיות באמת כנים. אפשר לומר שנה טובה רפה כזאת, לשם נימוס, כדי לצאת ידי חובה, אבל אני לפחות לא מוכן להתחייב לזה. ברמה האישית אין לדעת, אבל במישור הציבורי, שלא לומר הלאומי, אני בםפק אם תהיה שנה טובה. מה כבר יקרה? העניים כבר לא יהיו עניים? המושחתים יהיו פחות מושחתים? תקציב החינוך יעלה על תקציב הביטחון? כדור הארץ יפסיק להתחמם? הגזענות תיעלם ממחוזותינו? הכיבוש ייפסק? סביר להניח שדבר מזה לא יתרחש בפועל. למה שיתרחש? אם שום דבר מהותי לא ישתנה, אם לא יתחולל איזה שינוי עמוק, יסודי וערכי בסדר העדיפויות, מדוע שלא תהיה זו שנה בעייתית כקומותיה? למען האמת, גם שבוע טוב הוא התחייבות כבדה מיד. ובהתאם למצב, יום טוב זה המקסימום שאני מוכן לקבל על עצמי, וכדי שאוכל ללכת לישון בשקט, בואו נסכם על שעה טובה.
|