כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    the kid stays in the picture

    לפעמים כותב סיפורים, לפעמים מתבכיין למה אין לי כוכבים, לפעמים פשוט תוהה למה אנחנו כאן על פני הפלנטה הענקית הזאת מנסים להתקרב לאנשים ע\"י כך שאנחנו מרחיקים אחד את השני עם מקלדת ועכבר. מצד שני אומרים שבשביל להעריך יצירת אומנות צריך לקחת צעד אחורה. והכי חשוב נהנתם ספרו לחברכם, לא נהנתם תבדקו את החיבור שלכם מול הספק

    אז נסחפנו...

    2 תגובות   יום שישי , 24/8/07, 22:44

    הרבה פעמים במהלך החיים קורה לנו שאנחנו נסחפים

    מישהו עוקף אותנו בכביש ואנחנו מתעצבנים ומתחילים לנהוג כמו משוגעים

    מישהו אומר לנו מילה לא במקום ואנחנו מתעצבנים ולפעמים עונים בחזרה לא במקום.

    מישהו מספר לנו על אחלה דיל ואנחנו ישר הולכים וקונים מבלי לבדוק בכלל מה אנחנו קונים וכמה הוא בכלל איכותי.

    כשאנחנו ילדים היינו רואים משהו בטלוויזיה או בקולנוע ומנסים לחקות את זה ואיך אומרים, נסחפים...

    לפעמים אפילו ביחסים של בינו לבינה קורה שאנחנו נסחפים ולפעמים זה לא לטובה, כי חטאי התשוקה הם רבים...

    אבל יש רגעים בחיים

    רגעים שבהם אנחנו רוצים להיסחף

    אנחנו רוצים שיסחפו אותנו...

    רגעים שבהם האינדיבדואל שלנו לא רוצה להיות אינדיבדואל הוא רוצה להרגיש חלק מקולקטיב ולהיסחף עם ה"עדר" עם ה"קהל" ולהרגיש יותר את ה"ביחד" מאשר את האני.

    זה קורה לרוב ברגעים שבהם אתה נמצא כחלק מקהל הומה אדם

    משחק כדורגל, הופעה חיה או איזשהו מופע סטאנדאפ שבו אתה מוצא את עצמך צוחק מדברים שייתכן במצב רגיל לא הייתי צוחק.

     

    אתמול הייתי בהופעת האיחוד של שבק ס' באמפיפארק רעננה...

    ואני רוצה להגיד לכם שזה היה כיף להיסחף ככה

    לתוך המוזיקה

    לתוך המילים

    לתוך הקפיצה של הקהל ביחד עם קול הבאסים, התופים והגיטרות

    רגע שבו כל מי שמגיע להופעה

    בנים, בנות, צעירים וצעירים פחות, אשכנזים, ספרדיים, נמוכים, גבוהים, עשירים, עניים ואיך לא אם זה רעננה ניובוריצ'ים

    כולם לרגע , לשיר, לפזמון נהיים מקשה אחת....

    ואיזה הרגשה זו...

    ע"פ הקבלה ישנו מונח שנקרא מ-ל-ך , שפירושו שילוב של שלושת האיברים בגוף שכל אחד מהם אחראי על סגולה רוחנית אחרת

    ל - לב , שאחראי על הרגשות, כ- כבד שאחראי על היצרים והמהווים שלנו (מה שפרויד מגדיר כהאיד שלנו) ומ- המוח , האחראי על הרציונאל.

    עכשיו מצב אידאלי הוא מצב שבו ההיררכיה היא של מלך, שהמוח שולט בלב ששולט בכבד (היצרים והתאוות)

    אבל בתור אדם מאמין (ושאגב מסכים עם התיאוריה הזו)

    אני רוצה להגיד לכם שזה לפעמים פשוט כיף להיסחף...

    להרגיש שאתה זה לא אתה , אתה זה חלק מקבוצה...

    אני חושב שאין פאר אנושי יותר יפה מאינטאקציה סימולטנית ספונטנית

    ועל כך אני מברך את שבק ס' וכל אמן באשר הוא שמצליח לסחוף אחריו קהל ובטח ובטח אם הוא מנצל את מעמדו על הבמה להטיף למסרים חיוביים וערכיים....

    אז אנשים צאו, תבלו , תהנו תרשו לעצמכם קצת להיסחף...

    והנה קטע קטן שימחיש לכם בהומור את מה שאני מדבר עליו.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/07 13:28:
      נכון זה עוצמה אלוקית ביחד חזרה למקור.
        24/8/07 22:58:

      זה טוב שהולכים עם כולם באותו ראש..מיותר להסחף

      אבל הכי נכון לדעתי זה לפתח את הדרך שלך

      אתה מבין ..רק דגים מתים שוחים עם הזרם..

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דקל א
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין