סרטו החדש של טרנטינו,"ממזרים חסרי כבוד" הוא סרט מטלטל. דמיונו של הבמאי, שאינו יודע גבולות, הרקיע איתי שחקים, והרגשתי את כל הרמזים לסרטי הגנגסטרים, למערבונים,ולמיתוסים ידועים,ישר לאזור הסרעפת. מעל הכל הרגשתי שטרנטינו דואג לכל שונאי הנאצים ומתעביהם לקתרזיס קולקטיבי מן המעלה הראשונה. אם היה משהו שהכי רציתי, בילדותי, היה לסובב את גלגל הזמן לאחור, לקחת חלק ביחידת קומנדו עשויה לבלי חת וללמד את הנאצים פרק. והנה החלום התגשם בקולנוע המדהים של טרנטינו. כמו שלא האמנתי , או יותר נכון נפלתי מהכסא, כשסמואל ג'קסון ב"ספרות זולה" סרטו המצוין של טרנטינו, דיקלם פרק ביחזקאל לפני שהוא רצח את קורבנותיו, כך לא האמנתי למראה פעלולים המטורפים שטרנטינו מציע לנו כשהוא ממחיש את החלום ההוא של ילדותי. מה היה קורה אם היו רוצחים אותם, את האנשים הכי רעים בעולם.לא בסוף המלחמה באמצעה. הגיע להם שמישהו יראה להם ובכך הם ישלמו על מעשיהם.
"ממזרים חסרי כבוד" הוא סרט של שחקנים וירטואזים, שולטים בכמה שפות ומשייטים בניהן כמו שאני מצפים משחקנים בכפר הגלובאלי. בראד פיט פשוט מסחרר. הוא מגלם דמות מרהיבה של אמריקאי עם מבטא כבד שמייצג בעצם את כל סרטי המערבונים שבהם קרקפו גולגלות, והטובים היו כל כך טובים שאפילו אלוהים לא שלח את ידו אליהם. כל שאר השחקנים נפלאים,ומחוללים להפליא על החוט הדק בין הקומדיה לסרט הפעולה הערכי העשוי לתלפיות.
בסוף הסרט פשוט סרבתי לעזוב את הכסא. הממלכה השביעית פתחה בפני שער קסום לעולם של דמיון,וחכמה, והומור, ומוסר ואמנות נפלאה של קולנוע במיטבו. להתחיל את השנה עם סרט משובח כזה מסמן איזה הצלחה קסומה בנושא הקולנוע גם בכל השנה ? |
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סומך על טעמך .
נירשם.תודה.
אילנה, דווקא בפוסט הזה נראה לי שפיספסת את העיקר, הכוכב הגדול באמת בסרט הוא לא בראד פיט אלא שחקן התיאטרון האוסטרי הנהדר כריסטופר וולץ ( קצין האס אס לנדה ), שאת שמו כלל לא הזכרת בפוסט.
בראד פיט נקבע ע"י המפיקים כ"שחקן הראשי" של הסרט רק מסיבות שיווקיות, כי השם בראד פיט מושך בעולם יותר קהל מהשם הפחות מוכר כריסטופר וולץ, וגם ספק אם בראד פיט היה מוכן להופיע לצידו של שחקן תיאטרון אוסטרי פחות ידוע בעולם, כשחקן משנה.
וולץ קיבל על התפקיד את אוסקר שחקן המשנה הטוב ביותר ( לא שאני מחזיק הרבה מפרס אוסקר אבל בכל זאת.........) ועוד מספר פרסים, ואנקדוטה נוספת שאולי תענין אותך - וולץ היה נשוי ליהודיה בנו היהודי על פי ההלכה למד בישיבה בירושלים וכיום הוא רב בישראל.
ועכשיו,
יום שישי הלכנו לראות את הסרט.
סרט מעולה, בהחלט עונה על הצפיות , גם בתור סרט וגם מהבמאי.
משחק מעולה מופרז כמו שצריך.
-
לגבי השאלה של ארז. עד כמה אפשר.
במקרה הזה הוא עושה חסד לנושא, כן הוא מעלה אירועים ומעלה סוגיות שכמעט לא מדברים עליהם.
גבורה.. פחות שואה יותר גבורה. מלחמת העולם השניה היתה גם בנושאים אחרים... של גבורה ובגידה ועוד דברים. טרנטינטו מביא פה זווית מענינת, ואני לא יודע כמה היא אמיתית או לא.. ברור שהיו גם מקרים כאלה, נדמה לי אירגון אי"ל.
-
וכמו שאילנה כתבה, השחקן שמגלם את קולונל לנדה עושה את זה בגדול, חצי סרט הוא עשה, השאר נאומים אחרים שיש שם. בהחלט מומלץ!
איריס את חמודה,
אולי עוד מעט , עוד שבבוע שבועיים נלך יחד לסרט שוב
אני שבורה עליו ואת תגיעי יותר מוכנה
תודה לך על המחמאות השוות
עכשיו, אחרי שצפיתי בסרט (בזכותך!), זה הזמן לגלות שלא רציתי לקרוא אותך לפני הצפייה בו.
מזלי, עוד הייתי מתאהבת בסרט. בשל העדר הומור בכלל והומר עצמי בפרט, אישית, היה
לי קשה לצפות בסרט ולחבב את העשייה שלו. ועדיין אני משוכנעת שהביקורת שלך מצויינת
ומתארת נאמנה את העשייה המעניינת שלו.
תודה על ההמלצה
בכל מקרה התכוונתי לראות.
היי חמודה, כיף לראות אותך שוב
המשקפים שלך יכולים להשתלב נפלא בסרט
ואני מאחלת לך גם חתימה טובה
אין מצב חמדתי
את הולכת לאהוב את הסרט עד כלות
ובינתיים כיף לראות אותך
וחתימה טובה
הולכת..........................
אי אפשר אחרת עכשיו
WOWWW
לקרוא את הביקורת הזאת, ועוד ממך.. עכשיו עשית לי חשק.
וזה מעניין גם כי בדיוק אתמול סיפר לי הבן שלי על הסרט הזה ואמר:
"אני נהניתי, אבל אני לא בטוח איך את תגיבי לזה, אימא;
אולי לא תאהבי את זה...."
:)
Great minds think alike
הצלחת עם הילד. ואולי זה בכלל סרט לילדים וזו גם הסבה שכל כך נהניתי 
טרם ראיתי את הסרט.
האמת, היתה בי מין איזו התנגדות ללכת לראות את הסרט הזה ומשום שאני לא בדיוק משוגעת על בראד פיט (אולי כי יש לי כ'כ הרבה בראד פיטים סביבי?:))
אבל, אספר לך על תגובתו של בני:
'אמא, את חייבת ללכת לראות את הסרט הזה! זה לא יאומן! ישבתי במתח במשך כל הסרט ומאד נהניתי'.
לא הייתי מצפה מבני, שהוא בן 18 וחצי, ש'ימליץ' בפניי על סרט מלא בנאצים. אבל, הבעת הפנים שלו, שיכנעה אותי למצוא זמן וללכת לראות את הסרט.
סיפרתי לו על שכתבת בפוסט הזה והתגובה שלו היתה: 'בדיוק!'
:)
ג'סי יקירתי, אתה הולכת ליהנות בגדול גם משום שהצילומים פשוט אי אפשר לתאר אותם במילים.
תודה שקפצת לביקר
אהבה לקראת השנה החדשה
טרנטינו הגדול.
אלך לראות בסוף השבוע.
תודה על ההמלצה.
אני מאושרת בובה, כי את הולכת ליהנות BIG TIME
ובכלל תודה לך
עשית לי חשק, מותק
ניומן ידידי גלשת
אנחנו מדברים על טרנטינו ולא על נושאים כבדי משקל
ובאותו עניין שלך צריך להראות לכל מי שגר כאן מה היה היחס האמיתי
של מתישבי ארץ ישראל לשואה. לא ידענו לא מדוייק
כמה מהם התחמקו מהשגת סרטיפפיקטים
ומה הם עשו בכלל כדי שהשואה תיפסק, חוץ מחנה סנש
אתה מתוק תמידי, וגם תודה לך על הכוכב המעצים
ואני בדיוק צטטתי מהפוסט האחרון שלך שעניינו הורים מורים ותלמיד קצת בעייתי.
אפשר לסמוך על ההמלצות שלנו
OK אבל נצטרך ללכת יחד כי רק אני אוכל להבחין בהבדל
או,שמה אני נדחפת, לך אתה או מי מטעמך כדי שישמשו לקמוס בפעם הנחשקת
*
בואי תצטרפי אלי גם לחלום,
להראות לציונים כאן, שגזלו אדמות נספים,
בבתי משפט בינלאומיים,
רטרואקטיביים
..
בסרט על גזילת אדמות החסידים
שיך אברך חרתיה וחרבג'
והיהלומים בהן
היי אילנה,
איזה כיף ללכת לסרט ולהרגיש כה ניפלא..
"בסוף הסרט פשוט סרבתי לעזוב את הכסא. הממלכה השביעית פתחה בפני שער קסום לעולם של דמיון,וחכמה, והומור, ומוסר ואמנות נפלאה של קולנוע במיטבו."
לפני שאלך לסרט, בטוח שאקח בחשבון את שקראתי אצלך
יש לי תשובה כמובן (אמא שלי אמרה שאני כתבתי את הספר על כל שאלה תשובה פרק ב ) התשובה שלי עוסקת במבחן האמנות. אם היצירה שווה ,מרחיבה את הדמיון ולא משנה באיזה אופק ויוצרת חוויה של צפייה,התבוננות פנימית, התרחבות נפשית, ותחושה של קליטת משהו חדש - אמנות במיטבה.
תראה ארז הסרט הוא לא על השואה אלא על המתוס הנאצי. אין לי מושג אם ראית את "המפיקים" אני רוב הזמן הייתי על הרצפה מצחוק בעיקר בגלל האירוניה והתמודדות עם המיתוסים של ההצלחה. טרנטינו לוקח את הנאצים ואת התחושה הכי נכונה שהיגיעה להם מכה בראש וענקית, וכולנו יודעים שהם לא קבלו בכמויות שהגיעו להם, והוא נותן להם בראש ממי שהכי ראוי היה לתת להם.
הוא לא מגחך את הרוע שלהם. הוא מדייק בו שאפשר למות. יש שם שחקן וירטואוז שמגלם את הבכיר מה- SS הוא ענק בתור שחקן. אתה מתעב אותו ומשתגע שמישהו כבר יסגור איתו חשבון. הוא לא עוסק בהנצחה. הוא עוסק בהגשמת החלום בדיעבד, שזוהי פעולה בלתי אפשרית בעליל. מול הרשעות הנאצית המטורפת הוא מציג אידאה מטורפת לא פחות. וכשאתה עוזב את האולם אתה יוצא מסרט מצוין, שהזדהית עם האירוניה שבו, שהוא לא המעיט בערך כלום , שהציג שחקנים וירטואוזים בלי פשרות, ספור מעולה, טובים מוחלטים, רעים בלי ויכוח. אם אתה שואל אותי- לך לראות את הסרט.
סרטים העוסקים בשואה (או בכלל במלחמת העולם השניה) מעוררים תמיד עניין אמביולנטי.
נושא רגיש וצריך ללכת מסביבו בזהירות-זהירות. אפשר לעשות סרטים על השואה? ואם כן- מאיזה סוג? יש מותר ואסור? האם הם תורמים להנצחה?, האם הם פוגעניים? גורמים לזילות הנושא? - המון שאלות. כל סרט שנעשה (בעיקר כזה שמשתמש באמצעיים קולנועיים כדי להדגיש פן כזה או אחר של הספור) מדליק מחדש את הויכוח.
אין לי תשובות. לך יש?
טוב, אז קראתי
-
סרטי איכות זה לא אני, אני אוהב לצחוק או לבכות, וכשעוזב את הקולנוע לא לזכור אפילו מה היה.
כלבי אשמורת וספרות זולה , לקח לי זמן ושיכנועים ללכת לראות
אבל טרנטינו (סליחה אם טעיתי) נתפס טוב מאוד.
מחכה ללכת לראות
ואזכור את ההבטחות שלך לגבי הסרט.
-
לא לשלוח לי בפרטי, עד שאלך לראות את הסרט לא פותח הודעות שלך
מצחיק אחד רוני בחיי
את הסוף אני מגלה באי מייל הפרטי
אם תבקש אשלח לך
לא קראתי,
את מגלה את הסוף של הסרט ? או שאפשר לקרוא בשקט ?
כוכבית את בהחלט מתוקה
תודה