מי ראה את פוליאנה?

0 תגובות   יום ראשון, 20/9/09, 21:56

מי ראה את פוליאנה? מי מכיר או יודע על אישה צעירה בערך בת 27, נתתי לה את הספר פוליאנה- וכדי שאהיה בטוחה שהיא תחזיר לי אותו בקשתי שתתן לי משהו משלה, שיקר לה ושהיא מאד תרצה חזרה. " רוני (שם בדוי) – הצמיד שלך עדיין אצלי- ואצלך נשאר הספר פוליאנה."זה לא אשמתך שהפסקתי לעבוד בפנימיה, אני יודעת. אבל את נעלמת עוד לפני כן. אין לי מושג איך לחפש אותך.אני לא יודעת אם את זוכרת אותי- אני הייתי המורה לאנגלית, בהחלט לא היה פשוט לנסות ללמד את ה ABC  לנערים בני 16- 18 שלא יודעים צורת אות אך יש להם כבוד. השתמשתי בכל היצירתיות העומדת לרשותי כדי למצוא דרכים לעורר בהם סקרנות ומוכנות ללמוד את שמות הצבעים באנגלית ואת ימות השבוע מבלי שירגישו שמתייחסים אליהם כמו ילדים קטנים.הבאתי את הסרט 'שיער' שעורר התרגשות רבה, הרגשתי כל כך נאורה ויצירתית- חשבתי שמצאתי דרך ללמד אתכם אנגלית בלי שתרגישו מושפלים. רק את רוני, ישבת בשקט בצד- ניסית לגלות האם Brown hair פירושו שיער חום או ירוק, בקשת שאלמד אותך לכתוב את האותיות, והכנתי לך דגם מקווקו, התגברת על הלעג של החברים.אחרי האפיזודה עם אבי, כשגיליתי שהתיק שלי נעלם- את התערבת כדי שיחזירו לי אותו- ובשקט הערת לי שאני צריכה ללמוד מהמורים האחרים שלא משאירים את חפציהם האישיים בכתה.רציתי להודות לך על מה שעשית- ידעתי שאבי נחשב לאגוז הכי קשה- והוא היה בפנימיה כי היה חוזה לחיסולו באזור מגוריו, וכולם כולל המדריכים פחדו ממנו. אך, המדריכה באה לקחת אותך לבדיקה רפואית כי רק יום לפני כן מצאו אותך לאחר שבוע של העלמות- על ספסל בגן ציבורי.עזבתי אחרי שהחבר'ה שדדו אותי- טוב לא ממש שוד מזויין, למרות שגם את זה הם יודעים לעשות. הם שדדו אותי בצורה מתוחכמת וידידותיתיום אחד בשעור אנגלית- ניסיתי להיות יותר קפדנית- ורק מי שמילא את המשימה קבל רשות לשחק במחשב.התפתח דיון ביני לבין אבי (שם בדוי) על מהות משמעות סיום משימה- וכשלא אפשרתי לו לשחק במחשב הוא רצה לצאת מהכתה וכשנעמדתי מול הדלת- הוא בכוח רב, ובעדינות רבה, הרים אותי מהכתפיים הניח אותי בצד ויצא מהכתה. המשכתי כאילו כלום לא קרה.קצת ספרו לי על חיי המשפחה הקשים שלך על מחלת ההורים על הנסיונות שלך לגדל את אחייך הקטנים על הדרכים בהם בחרת להשיג כסף לפרנסתם, ועל הסמים אליהם ברחת. אני הפסקתי להקשיב- למדריכים. ישבתי אתך ואת ספרת על העולם היפה שאת רוצה לראות- על איך יהיה טוב. רגשת אותי.הלכתי לספריה ולקחתי את הספר פוליאנה- זה שיש בו גם צילומים מהסרט- על הילדה שראתה חיוב בכל דבר ועל האופן בו שינתה את חייהם של כל האנשים אותם פגשה. גם בעברית התקשית לקרוא ואהבת מאד את הספר, התרגשת, ורצית לתת לי משהו משלך, שיקר לך שיבטא את האמון וההבטחה שלך להחזיר לי את הספר.לאחר שבועיים גיליתי שהחבר'ה המתוחכמים שלך העתיקו את מספר כרטיס האשראי שלי ועוד פרטים נחוצים וקנו שתי טלויזיות ועוד חפצי אלקטרוניקה, ובנוסף לכך התקשרו עשרות פעמים לקו טלפון שסיפק מידע אסטרולוגי.הגשתי תלונה במשטרה, ולא הזכרתי שמות- אז חברת האשראי החזירה לי את הכסף, ואני הפסקתי לעבוד בפנימיה.החלק המעניין הוא שלמחרת הגשת התלונה- חליתי בחום גבוה, בלוטות הלימפה שלי התנפחו- אבדתי את הזכרון שלי והרבה כשרים קוגנטיביים אחרים נפגעו- לא יכולתי ללכת ללא תמיכה, ובודאי שלא לקיים משק בית.את השנים הבאות בילתי בחיפושים בלתי נלאים אחר הרופא, הטיפול, שיחזיר לי את חיי. המסע הזה עייף את בעלי דאז ואחרי 21 שנים התגרשנו- הבנות  שלי הרגישו נטושות ועברו משברים נפשיים קשים- ועברנו לצורת חיים מבוססת הישרדות. ורק היום 10 שנים אחרי אני חוזרת לבדוק איך אוכל למלא את ההבטחה שנתתי לך.ובכן הצמיד שלך- כבר עבר כמה דירות, נארז פעמים רבות- והיום כחלק מתהליך הפרידה מהחיים- התחלתי לסדר- ופתאום הוא חסר לי- הצמיד-. בשנים הייתי באפיסת כוחות, בטיפולים רפואיים ובאישפוזים לא חשבתי עליו. עכשו שאני רוצה לוותר ולשחרר, את כל האכזבות והכשלונות, ההבטחות שהופרו, חלומות שנגוזו... אני מתקשה להשלים עם כך שאסיים את חיי מבלי לדעת היכן את? קניתי לספריה ספר חדש במקום זה שלא החזרתי- זה היה קל- אך אותך אני לא יודעת איך למצוא- בפנימיה החליפו הנהלה, ולא שמרו תיקים וכרטיסים, ומעולם לא ידעתי את שם משפחתך.  כל מי שיודע היכן נמצאת האשה הצעירה שהספר פוליאנה בידיה- אנא, צרו עמי קשר כאן – חשוב ביותר- כדי שאוכל להשלים את מעגל חיי.
דרג את התוכן: