סדין לבן נשמט. אצבעותיי מכוונות. בשולי צוואר - נשמת כינור. בים שחור אני טובע.
באור השמש הזה, אני עוד צעיר. עור מתוח על עצמות. גופת דג עטור אצה.
קולות ההמון הסואן. עוד בחישה אחת אדירה. מעלה מקרקעית - צף ושוקע, עולה ויורד.
מסר אחרון בבקבוק, פקק אין לו וגם לא תחתית. גל, גל שלי - שא אותי. אל הכחול הכחול. |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תחינה שעולה מלב קרוע.
תרשה לי לתקן....מכתב לעצמי ........רות עבור!
תאחוז חזק על הגל.........עוד שנייה אתה בכחול .......ועוד דקותיים בכחול עמוק...לאופק,
סבלנות מון שרי ..........מה לנו ולים השחור?...........רק כחול!
מחר מגיעה שוב להאיר כי אזלו כוכביי - אבל בהחלט להאיר......
מדהים
איזו כתיבה. שבא ל..