מכתב לעצמי, סוף.

6 תגובות   יום שני, 21/9/09, 10:09

סדין לבן נשמט.

אצבעותיי מכוונות.

בשולי צוואר - נשמת כינור.

בים שחור אני טובע.

 

באור השמש הזה,

אני עוד צעיר.

עור מתוח על עצמות.

גופת דג עטור אצה.

 

קולות ההמון הסואן.

עוד בחישה אחת אדירה.

מעלה מקרקעית - צף ושוקע,

עולה ויורד.

 

מסר אחרון בבקבוק,

פקק אין לו וגם לא תחתית.

גל, גל שלי - שא אותי.

אל הכחול הכחול.

דרג את התוכן: