שנה חדשה בפתח ורובנו נוטים לשבת ולתכנן איך תראה השנה הבאה עלינו לטובה.

הפרואקטיבים שבינינו מתכננים את הציפיות שלהם מעצמם בשנה הקרובה.

הראקטיבים מונים את הציפיות שלהם ממנה. 

אני שמחה לכתוב את ההבטחה שלי לעצמי ומזמינה אתכם לבחון מה ואם אתם רוצים לקחת ממנה לעצמכם. 

• אני בוחרת השנה, יותר מתמיד, להדק יחסים עם ה"כאן והעכשיו".

לא למדוד את עצמי מול התוצאות שהייתי צריכה להיות בהם עכשיו או אלו שאני מצפה להגיע אליהם בשנה הבא. אלא פשוט ללמוד, להתפתח ובעיקר להיות מי שאני רוצה להיות. 

כולנו מכירים את המשפט: מה שצריך לקרות קורה

אבל האם אתם מודעים גם למשפט המשלים? מה שקורה כנראה, היה צריך לקרות? 

• אני בוחרת השנה יותר מתמיד לומר תודה כל חוויה, אכזבה, כשלון או הישג.

לקבל את הרעיון שהכל נעשה, ככל הנראה, בדיוק כפי שהיה צריך להיעשות כי, עובדה!, כך קרה בפועל.  

• אני בוחרת לתרגל את הרעיון כי לכל דבר יש סיבה. לא תמיד נדע אותה מראש והיא לא תמיד חשובה. בוחרת לוותר על הניסיונות להבין ופשוט לחוות, לנסות, לטעות, לכאוב, לשמוח.

להיות בשיעור ולא לברוח ברגע שקשה או אין סימני הצלחה מיידיים.

להסתכל על היום, החוויה, האכזבה כחלק מתמונה כוללת וגדולה יותר שאולי אין לי יכולת לראות ברגע זה.  

• בוחרת לקבל כל מה שקורה כשלם (ולא מושלם) ולדעת שלא תמיד אוהב את זה, וזה בסדר גמור.

לשחרר יותר ויותר את ההתנגדות לדברים שלא בשליטתי.

יש דברים שהם חלק מהחיים ולא בשליטתנו (כן, כן יש כאלה) אם נזכור זאת, נוכל להתמקד יותר ב"להיות" ופחות בלהתנגד ולנסות למנוע את הבלתי נמנע ואז לפספס הרבה רגעים שעברו ולא היינו בהם.  

איך אפשר להתחיל לחיות בגישה של הכרת תודה?

משהו קטן שיכול לשנות חיים- עשו לעצמכם יומן תודה.

בכל בסוף כל יום כיתבו 10 דברים עליהם אתם בוחרים לומר תודה ביום שעבר עליכם.

השהו את הפוקוס על הדברים הטובים שאתם ביום יום נוטים לקחת כמובן מאליו. מצאו מקום להכרת תודה על החוויות הפחות טובות שזימנתם לעצמכם היום ומה הלימוד שלכם מהם.

אולי זה נראה קטן ושולי, אך הבטחה שלי. זה משנה חיים. זה בונה הרגל פרואקטיבי למיקוד האנרגיה לדרך ולא לתוצאה. לקבלה במקום ניסיון שליטה, למחויבות לצמיחה ולהתפתחות ולא על להראות הכי טובים. 

שתהיה שנה טובה, מלמדת, מצמיחה, מספקת ונאמנה לעצמכם.