אפוקליפסה עכשיו- פס הקול אחד הסרטים המוערכים ביותר שנוצרו אי פעם הינו "אפוקליפסה עכשיו" שיצא לאקרנים בשנת 1979 בהפקתו ובימויו של פרנסיס פורד
קופולה. הסרט מתאר את האודיסאה שעובר קצין צעיר ביחידה מיוחדת בכוחות המיוחדים של ארה"ב בויטנם וקמבודיה במטרה לחסל אל"מ שפרש מהצבא האמריקאי והקים צבא פרטי משלו שמנהל מלחמה פרטית. הדרך אותה עובר הגיבור מתארת את חייו אל מול אלה של "טרפו" כשבמהלך הסרט השניים מתחלפים בתפקידיהם שוב ושוב. כן ניתן מבט על האבסורד והביזארי במלחמה. צירופים הזויים של אירועים והתנהגויות. פס הקול של הסרט זכה אף הוא להערכה רבה על ההתאמה לאירועים בסרט. הסרט נפתח בשיר "הסוף" של הדלתות ובו רוטורי המסוקים מתחלפים לסירוגין עם כנפי המאוורר בחדרו של מרטין שין (גיבור הסרט)
תוך לונג שוט על החדר המתאר את עברו של שין. המילים הראשונות בסרט הן:" סייגון, שיט!" (שין מגלה שהוא עדין בסייגון ועוד לא קיבל את המשימה). הסרט מסופר בסגנון "הבלש האפל" כשמרטין שין מספר על נקודת מבטו. הרבה ניתן ללמוד מהבעות פניו להתרחשויות ההזויות שעוברות עליו. הוולקיריות של ואגנר המלוות את מתקפת המסוקים על הכפר הוויטנמי . הגרסה הארוכה של הוולקיריות הכוללת את מתקפת הנפלם על הגונגל ו"אני אוהב לקום עם ריח הנפאלם בבוקר" של מפקד החטיבה, דובל לורנס פישבורן רוקד לצלילי SATISFACTION של "האבנים המתגלגלות". מרטין שין לומד את המשימה. רקדניות הפלייבוי בהופעה לפני החיילים לצלילי השיר סוזי Q. זהירות! הקטע מכיל חשפניות מעורטלות הפעם המסוקים משמשים להבאת החשפניות לבמה.
מיותר לציין כי הסרט מומץ בחום למרות אורכו (גרסת הבימאי המוכנה REDUX) הוא עמוס ברפליקות
שנהפכו למטבע לשון וסצינות שנכנסו לקלאסיקה של הקולנוע.
|
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצאתי אצלך את אחת היצירות היותר אהובות עלי
מחול הוולקיות של ואגנר..
גם צפיתי בזה באופרה של בבודפשט
כוכב יגיע
כתיבתך נוגעת ללב.
מכיוון שהייתי אז עוד ילד, אין לי עדות ממקור ראשון ( בקיצור. לא "הייתי שם")
שנים עוד עסקתי עם חברים, החוקרים בנושאים שכאלה, ב"מה היה קורה אילו"...
אחת הסוגיות בהן עסקתי אני אישית היתה מועד פרוץ המלחמה
זו נקודת המבט האישית שלי
שלום x7,
התשובה שלך כל-כך מפתיעה, עד שאילולא הייתי מיומן במלים הייתי נאלם.
סיפרתי עד כמה הסרט הזה מרגש אותי כהלום-קרב ממלחמת אוקטובר, המכונה מלחמת יום הכיפורים.
למה זה חשוב לך בכלל מתי היתה המלחמה אמורה לפרוץ?
מידע אישי אני יכול לספר לך שהמלחמה הזו היתה צפויה וידועה לכולם, ורק היוהרה של מפקדינו והפוליטיקאים שלנו גרמה לאסון. אנחנו, שהיינו בקורס מפקדים, נשלחנו כבר יום קודם לכן מצריפין לסיני, משום שלמחרת אמורה לפרוץ מלחמה. כתבתי על כך בספר 'בחזרה לצוות 4'.
http://www.sfareem.co.il/product.php?item=510&cat=
שבת שלום,
דרור
מסכים עם מה שכתבת.
סרט ופסקול מיוחדים.
עוד אחד מהביטויים בסרט שהפכו למצוטטים
כאן יש טענה לסקריפט המקורי השונה מאוד מזה שעליו התבסס הסרט
?
תודה יעל.
אחד מהביטויים המוכרים בסרט שנהפך אף הוא למטבע לשון נאמר ע"י אחד מ"אנשי הצללים" המתדרכים את קפטן וויליארד במשימתו
הוא מנחה אותו לחסל את האל"מ:
"Terminate with extreme prejudice"
נכנסתי לבדוק אצלך, ממילא יש כבר כוכב אחד יותר מבטהובן, אז אני יכולה להוסיף עוד אחד משלי? גם בלי להתעמק ולהגיב לעניין, זה מותר? יאללה, הא לך עוד כוכב זוהר בשמי התכלת הזו שעיצבת לך בבלוג..... :-)
תודה דרור!
לא תכננתי את מועד הפוסט ליוה"כ. זהו סרט שאני מעריך מאוד ונהנה לצפות בו.
לגבי מועד פרוץ מלחמת יוה"כ- למיטב ידיעתי (ואולי טעות בידי) המצרים והסורים לא תכננו לתקוף ביוה"כ כיום כיפור אלא ביום שקט שבו הכוננות נמוכה, היות היום קדוש הוותה "בונוס".
סביר להניח שהמועד היה נדחה או מתבטל אם:
א. צה"ל היה מרכז כוחות בצורה רחבה מאוד ו/או פותח במתקפה מקדימה על ציוד הנדסי לצליחה וגישור
ב. או יותר טוב- הדרג המדיני היה יוצא בהצהרה על כוונה לפתוח בשיחות לנסיגה משטחים כבושים תמורת שלום.
מה גם שלמיטב זכרוני, המלחמה היתה צריכה לפרוץ בתאריכים מוקדמים יותר ( אני זוכר את ה 13/5/73 כאחד מהם) פשוט הם לא היו מוכנים עדין ( סוריה לדוגמה קלטה כמות אדירה של טנקים בסוף 72') ו/או צה"ל הגביר כוננות במועדים הקודמים.
ברור שאלו ספקלוציות שלאחר מעשה (מה היה אם...) בכל מקרה, הפוסט קשור לכל מלחמה, אשר ככל שהיא גדולה וממושכת יותר, יש תחושה ש"יש לה אג'נדה משלה" וכבר שוכחים על מה ולמה, ואם אפשר היה אחרת.
תודה.
מעניין שהצגת את הפסקול של הסרט דווקא עכשיו, לפני יום-הכיפורים.
כהלום-קרב הסרט הזה משמש אותי כסוג של טיפול, ואני צופה בו פעמים רבות בשנה. ביום הכיפורים אני צופה בו בעיני רוחי.
שנה טובה,
דרור
תיסלם ירון, איזו חריצות !
אכן סרט איכותי שלא נותן להסיר מבט - ואוזן - מהמסך. מי שלא חווה אותו עדיין, השבת הקרובה (ולחוטאים שבינינו, גם יום הכיפורים) היא הזדמנות נהדרת.
ותודה שהבאת את המוזיקה!
שנה טובה וללא מלחמה,
ירון