כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מאמר מתנה לשנה החדשה

    2 תגובות   יום שני, 21/9/09, 12:29

    ההצגה שתקבע את גורלי  / שלי ל. קורן

    "אל תכעס על עצמך או על הוריך על שהציגו דווקא את זו, או על אלוהים שהפקיד אותך באולם מס' 3 בתיאטרון"
    בוקר טוב,
    שמי אדם, אומרים שאני בן יום.

    מולי במה ועליה שחקנים.
    המסך עולה, מתחילים.

    על הבמה שני שחקנים שמציגים עצמם 'אימא ואבא' שלי, הם מדברים אליי, מחייכים כשאני עושה פרצוף, מביאים לי את מה שאני רוצה כשאני בוכה, אני בהחלט יודע איך להשיג את מבוקשי.

    אומרים שאני בן 3, אימא מלמדת אותי מי אני, היא אומרת, "אתה ילד טוב", "ילד רע", "חכם", "טיפש","אתה מפריע".
    אבא מספר לי על העולם, על איך ש "אנשים מסוכנים", ו"תסמוך רק על המשפחה", "אם תעלה לשם תיפול".
    הם בתמימותם חיים, אני בבורותי לומד.

    אני אוחז ב- 2 דפים,
    ביד אחת 'מפת הישרדות' שמוכנה מראש כך שכשיש צמא, רעב, צרכים, אני בהחלט יודע מה לעשות ואיך להשיג את מבוקשי, זוהי מפה מושלמת שסורטטה בעט לא מחיק.
    בידי השנייה אני אוחז בדף חלק, אני הוא הצייר שיצייר עליו את 'ציור חיי', נצח אפשרויות ציור פרושות לפניי. אני אמן של החיים שמצויד בעיפרון ומחק.

    אומרים שאני בן 9, הילדים בבית הספר מספרים לי מי אני, "אתה לא מקובל", "יפה", "מכוער", "שמן","מעצבן","נחמד", המורה מספרת לי בלגלוג מי אני כשאני לא מכין שיעורי בית משעממים, כבר שנים שאבא מלמד אותי על כסף בכל יום שחוזר מהעבודה מדוכא וכועס על המצב הכלכלי, אימא מלמדת אותי מה היא זוגיות בכל פעם שמחליפה את בן זוגה באחר.
    אני צופה בהצגה שתקבע את גורלי.

    "מראה מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר?"
    מולי מראה, בתוכה שחקנים על במה, אנשים שמספרים לי מה הם "רואים" מולם, ואני לומד מי אני בעולם.
    אני מקשיב, רואה, מרגיש, מחליט ומסרטט את המפה, כל החלטה תהווה נתיב ממפת חי.
    "אני יפה", "אני עשיר", "אני מכוער", "זוגיות זה קשה","זוגיות זה קל", "אנשים מסוכנים", "לא אוהבים אותי", "אני לא מספיק טוב", "אני חכם", "אני טיפש","אני לא אאכזב את אבא","הגוף שלי לא מספיק שווה", "הקול שלי מעצבן, מעכשיו אשתוק".
    הם בתמימותם חיים, אני בבורותי מחליט ומסרטט.

    אומרים שאני בן 12 ובקרוב אסיים לסרטט.
    אני לא יודע שאני מסרטט מפת הישרדות נוספת במקום לצייר את ציור חיי.
    אני לא יודע שבמקום לצייר יצירת אומנות נדירה אני מסרטט תעתיק של המפה שלהם.

    המשימה הושלמה והמפה מוכנה.
    סיימתי לכתוב את הוראות ההפעלה של חיי ואני יוצא אל העולם הגדול, כל תחום וההוראות שלו, כסף, זוגיות, חברים, משפחה...
    אני מבטיח שבכל סיטואציה בה אהיה אעשה בדיוק מה שכתוב במפה.

    אני יודע, אני מוכן.
    אני עוד לא בזוגיות אבל אני יודע בדיוק עם איזה אדם אהיה ואיך נדבר אחד לשני, אני עוד לא עובד אבל אני יודע שאני עני, אני עוד לא עם חֵברת אנשים בחיי אבל אני יודע שאני מוזר, אני עוד לא עובד כיוצר אבל אני יודע שלא אממש עצמי כי ככה החלטתי וסרטטתי כשאמא לא מימשה עצמה, טרם פגשתי מפקד, בוס, מורה, אך אני יודע ש"לא לאכזב את אבא".

    מפה במקום מציאות
    , הישרדות קודמת לחיים.
    גם אם הרחוב שמופיע במפה לא יופיע במציאות אני אתנהג אל המציאות בהתאם למפה – ממש כאילו יש רחוב.
    גם אם במפה אין רחוב ובמציאות כן, "אעקור" את הרחוב מיסודו עד שהמציאות תהיה תואמת למפה.

    גם אם יגידו לי שאני חכם אלפי פעמים, אני לא אשמע אותם, אני יודע בוודאות שאני טיפש, ככה המפה אומרת וזו האמת.
    גם אם יגידו לי שמגיעה לי אהבה אני יודע את האמת, לא מגיעה לי אהבה ועל כן אמצא דרכים מקוריות להישאר בלי.

    המפה מונחת על משקפיי בצורה מושלמת.
    הגיע תורו של השחקן הראשי לשחק.

    המסך עולה, מתחילים.

    להמשך קריאת המאמר

    להוספה לרשימת הדיוור של zen.info.life@gmail.com
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/11/12 06:38:
      וואו , איזה יופי ..כמה מדויק ( במפה היה כתוב שאני צריך להתפעל מדברים אלה ) .....את זה את כתבת ? שאפו ....
        21/9/09 16:49:

      שלי יקירה,
      תודה על השיתוף!

      ארכיון

      פרופיל

      אומנות החיים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין