עוֹד מְעַט יֵרֵד עָלֵינוּ לַיְלָה גַּם עֲנָנִים צְרִיכִים לָנוּחַ אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַרְגִּישׁ תַּחְתָּם אֲדָמָה מְשַׁוועַת. אֶמֶשׁ אָמַרְתָּ: הָיִינוּ יְכוֹלִים בְּמָקוֹם אַחֵר אוֹ בִּזְמַן לְבַד עַל אֶרֶץ שֶׁבָּהּ כּוֹחוֹת מְשִׁיכָה מְשִׁיבִים גּוּפִים אֶל מְקוֹמָם.
אִם לְפָחוֹת הָיוּ מְצַיְּצוֹת צִפּוֹרִים הָיִיתִי יוֹדַעַת.
שִׁטְפוֹנוֹת הֶחְרִיבוּ אֶת הַדְּרָכִים אֵלֶיךָ וּבִקְצֵה כֹּל חֹרֶף מִתְלַקֵּחַ קַיִץ.
|