בדרך כלל אני נמנע  מאדרנלין .

 אני יודע שאני נרקומן של אדרנלין ,  צריך רק פעם אחת בשביל לחזור להיות מחור!!!.                                     בתור אדולן (תחליף סם) רוכב על אופנים , וגם עם האופנים מחפש את האדרנלין בכול דרך אפשרית קפיצות וכול מיני, אם לא נפלתי משהוא חסר לי ברכיבה.                                                                                                   וכך לפני ההתפשרות הזו אני חיי.  חיי בשלום עם זה חוסר האופנוע , מספק את הצורך באדרנלין בקפיצות עם האופניים                                                                                                                              --------------------                                                                                                                                        הכול טוב ויפה עד שלפני כמה ימים,  נסעתי על הרייזר של פולאריס,  "מה כבר יכול לקרות  הרי יש לרייזר ארבע גלגלים"  חשבתי.                                                                                                                                               אוי כמה שהייתי הדיוט.                                                                                                                             רעש המנוע, ריח האבק, הרוח בעניים, ארבע גלגלים אבל מרגיש כמו אופנוע, עם כול מעמורה בדרך.               בשלב מסוים הבנתי שאם אני לא חוזר עכשיו, עם אני "נותן לשד לצאת מהבקבוק" או עם תרצו "לדרקון לצאת מהמערה"  אני עבוד...                                                                                                                                    מרגיש שהסתובבתי וחזרתי ברגע האחרון , שעוד שיניה  כבר לא הייתי חוזר , נותן לילד לצאת ממני  --------------------                                                                                                                                                     עכשיו מחקה למנת האדרנלין   הבעה         (:                                                                                                כולי גאווה על זה שלא נסחפתי , שלא עיבדתי עת עצמי .