כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    תגובות (20)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      27/9/09 16:40:


    נומיקן,

    גמר חתימה טובה. שתהיה לך השנה הטובה ביותר שיכולה להיות, עד כמה שניתן.

    רק אושר ואהבה ושקט ורוגע ושביעות רצון.

     

    אוהבת,

     

    יעל

     

      27/9/09 07:09:

    לעולם אל תפחית בכוחה של ההכחשה

    מתוך אמריקן ביוטי עם קווין ספייסי

    שנה טובה ושהברבור יתחיל לעוף בחזרה....מקומו גם בשמיים.....

     

      26/9/09 18:34:

    את צודקת, נעמי. זה יותר טוב משנה טובה.

    וכל הכבוד לך שלא פחדת להגיד "אני מוגנת".

    אני חושבת שאת צודקת.

    וזה יופי.

    זה ממש יופי.

      25/9/09 21:15:


    ואני מחבבת אותך כבר ממזמן.

    good signature!

      25/9/09 06:49:

    צטט: *עדינה* 2009-09-24 22:09:54


    תשמעי, כתבת בדיוק מה שאני מרגישה.

     

    ולמה על הזין של רוחמה? אין לה (אני בדקתי!)

    להזכירך - רוחמה זו המכונית שלי.

     

    שנה קסומה לך, יקירה נשיקה

     

     

     

    גם אני בדקתי, את רוחמה, ולהלן הפוסט המציג את תוצאות המחקר שלי.

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1112735

    חבל שאי אפשר להפגיש את נחמה עם כדרלעומר, האופנוע שלנו, שנפטר בנסיבות טרגיות, לפני עשרות שנים, כשמשאית עלתה עליו ומחצה אותו לגמרי, אלי (ז"ל בעצמו) עף ממנו בחבטה הראשונה,  ויצא ללא פגע.

    כדרלעומר מוצנח באהבה רבה ב"קרמפמפולים".

     

      24/9/09 22:09:


    תשמעי, כתבת בדיוק מה שאני מרגישה.

     

    ולמה על הזין של רוחמה? אין לה (אני בדקתי!)

    להזכירך - רוחמה זו המכונית שלי.

     

    שנה קסומה לך, יקירה נשיקה

      24/9/09 13:58:

    *
      24/9/09 12:35:

    צטט: הדקדוק הפנימי 2009-09-24 08:19:49

    צטט: נומיקן 2009-09-24 07:07:03

    תודה אחת גדולה

    לכל הנל"ים

    לכל אחת ואחד

    על הנגיעה בדרכה ובדרכו שלו

     אני לא נ"ל מופתע

     

    אוי, נכון, סליחה. בעיצומן של עבודות משרדיות משעממות פתאום נכנסה לבלוג המנהלת היעילה ההיא, נומישם.

    אז תודה לכל החברות והחברים שכתבו לי את דברים מרגשים. מקרב לב.

     

      24/9/09 08:19:

    צטט: נומיקן 2009-09-24 07:07:03

    תודה אחת גדולה

    לכל הנל"ים

    לכל אחת ואחד

    על הנגיעה בדרכה ובדרכו שלו

     אני לא נ"ל מופתע

     

      24/9/09 07:07:

    תודה אחת גדולה

    לכל הנל"ים

    לכל אחת ואחד

    על הנגיעה בדרכה ובדרכו שלו

      23/9/09 22:22:


    *

    הפוסט הזה גורם לי לחבב אותך, לכבד אותך,לרצות לחבק אותך ולחזק את ידייך.

    מזדהה, למרות שאני לא חושבת שאני כך.

    יש בך תעצומות נפש גדולות, אוהבת את זה.

      22/9/09 22:05:


    "שום דבר לא ידוע- לא שנה, לא שבוע. יש לנוע, לנוע... ולחשוב שהייתי יכול, לחזור על הכל. אבל בן אדם- זה קורה..."

     

    לפי התיאור שלך, פעלת בדרך שעזרה לך (ולו- למרות שאני לא מאמינה בו במיוחד...) לשמור עלייך.

     

    מאחלת לך שנה טובה והצלחה.

     

     

     

     

     

     

     

      22/9/09 20:37:


    http://www.youtube.com/watch?v=yspXvbBPrXc

     

    גמר חתימה טובה ובברכת "אין עוד מלבדו"

      22/9/09 18:23:


    תחושה אובה "לי זה לא יקרה" בדרך כלל של עולים בימים.

    ואני, כבר זקנתי...

    איבדתי את התחושה הזאת.

    מקנאה בך!

    *

    נעמה

      22/9/09 15:20:

    מתנה נהדרת קיבלת - האמונה הזו. ערובה לחתימה טובה תמיד :)
      22/9/09 12:53:

    לי זה לא יקרה = אומץ

    ואין ספק בקשר לזה. את אישה אמיצה.

    שנה טובה וד"ש חמה לקרמפמפולים. 

      22/9/09 12:15:

    במחוזותנו קוראים לתופעה "טפלון" אבל "ברבור מדונג" זה הרבה יותר יפה וגם הרבה יותר קולע אליך, כי את נשמעת לי ברבור יותר מאשר מחבת.

      22/9/09 11:24:


    זה הסוד הפנימי שלי, שלא נפגע

    מי ייתן וסודך ילך עמך יד ביד לאורך

    כל הדרך

    אפרת

    נגעת

      22/9/09 10:59:

    אז מבחינתי,

    על הזין של פפו,

    ..

    ותמשיכי לחייך חיוכך

    שיחתום לנו

    את הדבר הזה שנקרא "חגים"

    אבל מהר, מהר,

    בבקשה

      22/9/09 10:24:

    הברכה הכי יפה שקראתי השנה, תגידי לרוחמה.

    את מקסימה.

    0

    לִי זֶה לא יִקְרֶה

    20 תגובות   יום שלישי, 22/9/09, 10:13

    לִי זֶה לֹא יִקְרֶה

    "את משייטת דרך החיים כמו ברבור מְדוּנַג" אמרה לי מישהי לפני המון המון שנים, "כלום לא נוגע בך, את לא נפגעת, לא נשרטת".

    לא הבנתי את שאמרה, אבל שמרתי את המשפט איתי, לפענוח  מאוחר יותר.

    כשאני עומדת לסובב את ההגה ולהסיע את חיי למקום אחר תמיד ישנם המזהירים אותו מפני מה שעלול לקרות. אלו אנשים האוהבים אותי, דואגים לי ואכפת להם ממני מאד. אלא שקול קטן ועקשן בתוכי מרחיק את ההתראות, הופך אותן ללא ממשיות ונותן לי כוח לעשות דברים שלסביבה נראים בלתי אפשריים, ולי הם מובָנים מאליהם.

    והקול הזה אומר : "לי זה לא יקרה".

    "לי זה לא יקרה".

    הדבר המשונה, שלא לומר המגוחך או המופרך, הוא שהקול הזה נשמר גם לאחר כל משברי חיי בשנים האחרונות. אני עדיין שומעת אותו. ואז אני אומרת לעצמי "אבל זה כבר קרה", ופורצת בצחוק, שוב, מהאבסורד של החיים.

    הדיאלוג  הפנימי הזה מאט אותי, אני לוקחת בחשבון ש"זה" אכן יקרה וקבלת ההחלטות שלי זהירה יותר. אני עושה הכי טוב שאני יכולה, אבל יודעת, שבין התכנון הקפדני של חניכת "ניהול לפני יעדים" המאמינה בלינאריות צרה וברורה של החיים, לבין "חייך והעולם יחייך אליך" של אסכולת הניו-אייג' הפשטנית, מרבית הסיכויים שתוצאת ההחלטה שלי תהיה שונה ממה שקיוויתי, וגם ממה שהוזהרתי.

    החיים הרבה יותר יצירתיים ממני.

    אבל, שאלתי את עצמי, איך  יתכן, שאישה, אינטליגנטית לכל הדעות, ממשיכה להחזיק בקול הזה? איך יתכן שהתגובה האוטומטית שלי לתמרורי אזהרה היא - "לי זה לא יקרה", והרי באמת קרו דברים איומים בחיי. דברים שאינם מתרחשים בחיי מרבית האנשים. עלילות שהיו מספיקות לחייהם של כמה אנשים, ועוד היה נשאר עודף.

    הגעתי למסקנה שעם כל הסערות סביבי, התחושה הכי פנימית שלי היא שאני מוגנת. משונה ככל שזה נשמע. אני מוגנת. וזו אמונה מוצקה ביותר ששרדה את כל ההתרחשויות הטרגיות. זה הסוד הפנימי שלי, שלא נפגע.

    ועל כך תודה לאל, השומר עלי, בדרכו שלו, שאינה מובנת, אבל, אני בוטחת בה.

     

    ועכשיו, עם הסיום, אני שמה לב שרשימה זו נכתבה עם שחר, במיטתי, עם הקפה שחור, בין כסה לעשור

    אז

    שנה טובה

    וחתימה טובה

    לכולנו

     נ.ב.

    והברבור המדוּנַג, חבוט, חבול ושרוט, מרים את צווארו הארוך ומשייט הלאה. על הזין של רוחמה.

     © נעמי ר. עזר    
    דרג את התוכן: