כבר כמה חודשים שלא שמע ממנה,

פתאום בצהרי יום שישי היא התקשרה, אני באה לביקור

כעבור כמה דקות כבר עמדה בפתח ביתו, אותו בית שחלק עם מי שלימים הפכה להיות אשתו. 

שיחות על דא ועל הא, מה חדש, מה ישן. 

כשבראשו מתחלפות תמונות סצנות של הזיונים שלהם מפעם. 

כל התנוחות, כל המקומות, איך שהיא גומרת. 

איך שהוא גומר. 

הוא מת לגעת בה, להריח אותה, ללטף עוד פעם אחת את העור הרך שלה. 

אבל בינתיים, היא יושבת על הספה שממולו, מרוחקת. 

פתאום היא רואה את זקפתו, משועשעת, היא אומרת לו, אז מה, עדיין, אחרי כל השנים האלה, אתה עדיין מתרגש ממני. 

במקום לענות לה, הוא מחייך, ונשכב על הספה ואומר לה תשכבי גם את על הספה שלך. 

הם מסתכלים זה בזו, ומתחילים כל אחד ללטף את עצמו, 

הוא מורה לה להוריד את השמלה הקטנה שלבשה, 

ולגעת לעצמה בפיטמות, 

עכשיו תלטפי, 

עכשיו תצבטי, 

הוא עושה אחרי בדיוק את מה שהיא עושה, 

היד שלה מטיילת לאט לכיוון הבטן, ואחכ לכיוון הכוס הקטן שלה, 

הוא חושב לעצמו שהיה מעדיף שזאת תהיה האצבע שלו שחודרת עכשיו לתוכה, 

שזאת תהיה הלשון שלו שמפרידה עכשיו את השפתיים, ומלקקת מבפנים ובחוץ. 

אבל אי אפשר, 

הוא ממשיך לתת לה הוראות - יד אחת שלה על הכוס ובתוכו ויד שניה מלטפת את השדיים. 

הוא ממשיך ללטף את עצמו, לעשות לעצמו ביד, 

מת להרגיש עוד פעם אחת את הפה שלה סוגר על איבר מינו, את הידיים שלה חופנות את הביצים שלו. 

הוא ממשיך לתאר לה את כל הדברים שהיה רוצה לעשות איתה, 

שוב ושוב ושוב, 

הוא שם לב להתכווצויות שלה, לאנחות שנעשות יותר ויותר כבדות, 

כל הזמן הזה, הם התבוננו זה לזו בעיניים, 

פתאום הוא אמר לה "תעצמי את העיניים" 

היא עוצמת את עינייה, 

בשקט הוא מתקדם לעברה, נעמד מאחוריה ראשה, 

ובשניה שהיא גומרת, גם הוא גומר, מכוון את כולו אליה, היא גומרת ופוקחת את עיניה כשכל החזה שלה מכוסה בזרע שלו. 

הוא רוצה להתקרב אליה, לעסות את החזה שלה עם הזרע שלו, היא מסמנת לו, לא להתקרב, 

לובשת את השמלה שלה, 

מחייכת 

ויוצאת. 

אותו נושא ואריאציה שונה